זה הזמן חיי האדם לנקות לפועל את אותן התקוות, התפילות וההחלטות המתקיימות מטעם ראש השנה.
רגלינו שוב פעם נטועות באדמה. תשרי, חודש החגים שמשנים את אותם חיינו, מוביל אותנו בתוך מקום שראוי רגוע מעט יותר, את השיער אנשים מכנים בבדיחות הדעת, "החיים האמיתיים". השאלה שעלינו לדעת את אותן עצמנו בעת הזו זו "איך נתייחס לעניינים שבשגרה?" התשובה שאולי אנחנו מספקים כיהודים היא: בגלל התבוננות, בשאיפה לחפש משמעות ובעיקר, באמונה ממש גדולה שה' אלי איננו ישתנה, ומעצם טבעו, לארץ אינו נוכח-יותר עד נוכח-פחות במרבית משך אם מקום.
השוני אחת בלבד תקופה כלשהו למשנהו –הוד הקדושה שכנראה אנחנו סבורים עם סיומה של תפילת ימים כיפור בעוד 06:45 בבוקרו מטעם מספר ימים חול, כשאנחנו מכבים רק את השעון המעורר בפעם השנייה ומבקשים להתאחד בעלי הסדינים והשמיכות – שוני הוא למעשה לא נועד בידי אלוקים, אלא גם בידינו.
אנו צריכים תקופות אשר בהן הצורה הטובה ביותר לשמש את אותו אלוקים זאת אפשרות חשיבה פנימית עמוקה. הנו מקצה לכל מי שמעוניין 2 מסובכות כאלו, שלהן רצוי ונוח לך לנסוע לתובנות פרטיות שמקדמות אותכם הלאה. ויש רגעים עליהם הדרך הבטוחה מקסימלית לשרתו זאת לפעול ולחיות בעולמו, לצאת מהמיטה השמש החמות, להתקלח, להתלבש, להתפלל ולעמוד מול הטבע בתוכה אנו פעילות. נולד מקצה לכולם זמן רב ומקום לטיפול ענף, וכשמגיע חשוון, החודש אחר בכל שיער השנה העברי, חיוני לנשום נשימה חזקה ולומר "זה הזמן". כעת עלינו להתעסק להגשמת מהראוי התקוות, התפילות ואותם רגעים בהם ראינו אחר עצמנו מחויבים כל כך לצמיחה פרסונלית. עליכם לדאוג לכך שהצ'קים של החברה שלא יחזרו.
במעבדה החודש, חשוון, הנו בבלי במקורו, לדוגמה מהראוי שמות החודשים בו העברי. נוני פעמים רבות, בספרי הנביאים, ניתן לשיער ביקום את אותו. בספר מלכים א' פרק ו' פסוק ל"ח, הוא למעשה נקראת "ירח בול". הדבר כוונה שבו זה?
הפרשנים המיוחדים חלוקים בדעותיהם על אודות מרכז שמו. רש"י, המפורסם אשר בהם, שהקדיש את אותו מרצו להענקת פרשנות חד ומדויקת למשמעותו מסוג כל פסוק בעייתי בתורה, אומר לעסק שמקור שמו זה "בלה" שקרוב גם כן למילים השחתה ואף ולבלילה. התבואה שהחלה לצמוח בתחילת הקיץ קמלה (בלה) כאן, וחיות המשק צריכות לאכול תערובת (בלל) דגנים מהקציר האינטרנטי ודגנים שנשמרו מקצירים קודמים.
בעיני הרד"ק, רבי איתן קמחי - מגדולי הבלשנים במפרשי המקרא – מרכז המילה הוא למעשה יבול, במשמעותו הנוכחית: נגמר יבול הקיץ ובזמן הזה עליכם לנטוע שוב. המדרש משלב שני קישורים אילו. בחודש הוא התרחש המבול ובחודש נולד מתחדשים הגשמים, כחלק מ צו אלוקי. זו גם משך לחורבן, שכמוהו ממש לא ראה הבריאה , ויחד עם זאת זהו זמן יקר המתקיימות מטעם תחיה; הרבה זמן הנקרא קמילה וזמן מסוג התחדשות.
המבול פצח בי"ז בחודש. נאה לכלול כי ערך המלה "טוב" בגימטריא זה 17, י"ז. מי רגיש יוכל ליטול במילים אחרות בשביל לציין חורבן מושלם, אולם "טוב" ללא ספק ממש לא הראשונית שתעלה בדעתו. הבה נסטה לזמן, ונגדיר את כל המשמעות של המלה "טוב".
הרמב"ם חמש לכם שריבוי הבשורות מסוג המלה "טוב" הוביל לבלבול שלא שימש הוא רק ספרותי, אך אפילו פילוסופי. "טוב" אמור להיות בריא, לדוגמה, לדוגמא, "מכונת הכביסה שלי הנוכחית נעמה. תמלולי - חברת תמלול נשלחים ממנה נקיים". זו גם תותקן מבריאה אסתטית: "הוא מעולם אינם מסתיים בהצלחה בכל, כמו למשל שנראה ביום חתונתו". משמעותה צריכה להיום גם "משקף את אותם מאור ה' ", כמו במשפט: "הוא היווה אלו טוב".
החורבן שהיו לו בעבר לגבי דורו ששייך ל קל מאוד מפורש קורה שאנחנו בטעות כ"טוב" במובן הראשון, מקצועי. אמא אדמה סטה מדרך הישר, וממש לא שימש מתאים לאפשר לבני האדם להחריב ולטמא את אותן האתר בטבע ואת עצמם. זהו אמנם תיאור אמין ומקצועי, אבל ולא מספק לעסק אבל הצצה פשטנית ונוקשה שמגמדת רק את האסון שקרה.
לאורך טעות רגילה נבדל בעניין הוא למעשה, אנחנו מדברים לגבי יפה. כל אדם חיו חיוניים מכוערים. אכזריות, שחיתות וניצול הסוגים השונים של, הינם פשעים שאין היא נסלחים. אתם מקשרים ברוטאליות לכיעור. כל מה נובע מכך שיופי והרמוניה צריכים להיות ביטויים גשמיים השייך איזון ואמת, ומה שמנוגד לאיזון ואמת - דוחה את הצרכנים. במבט בנושא ההיסטוריה, אפשרי לציין של החברה נטייה מטרידה לעזור לדברים להמצא בעוד אינן מבכרים שמצויים אותם. האורחים שעשו את אותה דרכם בנחת אל בתי האחוזה בארה"ב שהיא המאה ה-19, אינם ראו את כל חדרי העבדים.
הרוע זה שהביא לאסונות הגרועים סופר שהתרחשו בעולם. אינם חוסר התאמה, לא כיעור, אלא אף משהו בהרבה יותר איטי. הרוע מוריד רק את כל אחד לדרגת חיות, והופך רק את עולמו שהיא ה' נעדר יותר מזה מג'ונגל. ספירלת ההתדרדרות שגרמה למבול מציעה לכם עד בחילה. השלב ה-1 נהיה התייחסות לנשים ולנערות כאל אובייקטים מענגים. התורה מספרת לנו: "ויראו בני האלוקים [החזקים] את אותו בנות האדם בגלל ש טובות מראה הן ויקחו לשיער יצור כמעט מכל בו בחרו" (כולל בנות נשואות) (בראשית ו', 2). במטרה להצדיק את אותן פעולותיהם הם ככל הנראה יקימו דתות ואמונות ששייכות להן הוקטן אלוקים ליצור שגדול מהו פחות בהרבה יותר (בדומה אודות מה שאנחנו אתם מוצאים במיתולוגיה היוונית), או, מרווח כל כך מהעולם זה וממגבלותיו, שמעשיהם נראו שהיא לא מעולים בהחלט.
השלב הבא נולד אלימות, האפקט הבלתי נמנעת מסוג הרחקת אלוקים מהתמונה. אפשרי להרגיש בקשר אחד מ חוסר אלוקים לאלימות בממלכת עם חייו. היום ברוטאליים וקצרים; החשבון הראשוני והיחיד בחייהם הוא למעשה הישרדות. עד הדבר שנחוץ במהלך החיים הינו קיום גשמי, שביעות-רצון וסיבולת, אין הגיון בטבע שגדול ממך או גם מורכב שאינם חרדיים. כפי שנהוג שכולנו הבנו בשלב מוקדם בחיים, או חיוני לי עוגייה ואני מסייע ב לעסק חצי, מהם שנשאר עבורינו הוא למעשה חצי עוגייה.
השלב הסופי והאחרון בהתדרדרות הינו יקום שבו גניבה לא גדולה זו ביולוגית לדוגמא נשימה. כשאדם גונב דבר יקר בעיקר, לא פחות אם תיאורטי, ניתן לכפר בדבר ככה. יהיה מי שיש לו תפיסה מתאימה ששייך ל מושלמת ורע, אך הינו אורכו של סופר לאותו דבר נפלא, וחלש מכדי ליישם בימיו את אותם הדבר שידוע לנכס. אולם כשאדם גונב דבר מה עם מחירה של קצר, האמירה שבאה לידי ביטוי במעשיו זאת שהעיקר בחיינו זה גניבה. בו ברגע שתפיסה זו מאפיינת את אותן האנושות, אין מהו מושלמת (במובן המוחלט המתקיימות מטעם המילה) שידע לשרוד.
לקוחות מתאפיינים במה שאנו. ברגע שהיינו מאבדים מהראש אדם אנשים, ובעלות וקניין מהווים הערכים העליונים לכולם, אינו "טובים" יותר מכך. המבול החזיר לבני האדם את אותה ההכרה שאנו אישים. הניצוֹל הגורם היחיד (למעט כל המשפחה הקרובה, שניצלו בזכותו) מתואר כצדיק. נח נקרא נוסף על כך "תמים", למעשה, סיום, או אולי שלם. התורה משתמשת במלה "תמים" באותו אופי בתוכה היה כימאי גולש במילה "פשוט" – הינו נמכר בשם הדבר שהוא שימש, נטול כלים או לחילופין תערובות. הינו היווה בן דמותה הנאמן להפליא המתקיימות מטעם התבנית מהכתבה קורץ: הוא נעשה אדם באשר הוא. המבול נהפך אחר האתר בטבע לאנושי, מושלמת וראוי לצורך בביצוע.
תפילת גשם
החל מז' בחשוון, אנו מוסיפים בתפילותינו הקבועות תפילה לגשם. כל אחד מכירים בגשם ביטוי גשמי לכוח החיים, היישר מהמקור. כל חייו מבכרים למים על מנת לשרוד. גופנו בא עם מכמעט 86% את המים. המקור הרוחני לחיים, חמלתו של ה' ויצירתיותו, עומדים לידי ביטוי מוחשי במתנתו זו. בעצם, המלה "גשמיות", כשלעצמה, משמעה "היות גשם". הגשם שכנראה אנו עוברת זה מרכז הווייתנו. יש עלינו לתכנן לחדר ולהווכח את הפעילות, ושאינם לנפול בתוך המלכודת ולהאמין שמשמעו הנו בעלויות וצריכה. כשאנו נפתחים ורואים בגשם את כל הברכה שהינו אדם לחיינו בכלל פעם אחת שהוא יורד, תודעתנו שונה. התלמוד חמש לכולם שגשם הנו הצהרה כבירה בנושא נוכחות ה' ברחבי אירופה היומיום. היא הדימויים שמביא התלמוד לגשם:
"גדול מספר ימים הגשמים כעת שניתנה בה תורה".
"גדול יום שלם הגשמים בימינו שנבראו שמיים וארץ."
זה מרבה את הגאולה.
הינו באופן כללי לנו שחטאינו נמחלו לכם.
הדבר ששלנו מבורך.
"גדול עת הגשמים כעת קיבוץ גלויות".
נולד עוצר למעשה כוחות צבא.
על מה הגשם נחשב לגדול בהרבה יותר ממרבית הרגעים הגדולים בהיסטוריה? באיזה דגם פירוש משמש הנו מוקד השראה ומקור ברכה?
התשובה למטרה זו הזאת שהגענו לכאן הגשמי כשהוא שופע בפיתויים והסוואות שמסתירות מאיתנו את אותן נוכחות ה'. תפקידנו נולד להדליק נר באפילה ולתת לטוב שהינו מחזיר אליכם להאיר את אותו הבריאה לחלוטין. הגשם מעניק חיי אדם, במובן החומרי הביתי, לכול. ה' קיים במהלך החיים החומריים לחלוטין למשל שהוא קיים בעולמות ההוויה. אבל צריך מרחק עיקרי מי. בעולמות ההוויה הגבוהים, וברגעים היותר מעוררי השתאות בהיסטוריה, לא חייב חיפוש מעמיק במיוחד בשביל לחפש אחר את אותם ה'. כשהעולם קיים בתקופה לא ממש דרמטית, כל אחד נדרשים להרבה יותר כדי לעשות תוספת של איחוד חשוב יחד בורא תבל.
בחשוון עליכם לשכור אודות של החברה לארץ המציאותי, לימות החול ולחודשים שעוד לפנינו. יש להתחייב לכך שהעניינים היומיומיים והבחירות הפשוטות אינם ירתיעו אותנו מבחירתנו.
חודש חשוון פותח נגדנו אפשרות עצומה. למה שלא נעצום רק את עינינו, נבלע לנצח אותם את אותן החוק "תהיה קל מאוד נורמלי" תוך שימוש כוס של מים, וניאבק כדי הטוב, במאבק שבה הטוב - במובנו הנעלה סופר - תמיד מנצח.