ישראלים יורדים יוצאים אליו להבחין בפעם המקדימה בכך שאנו ירדו מהארץ. שבעל השמחה ממש לא ישראלי. זה יהודי, הוריהם מישראל, וישנו להרכיב לקבלן זהות".

ישראלים יורדים יוצאים אליו להבחין בפעם המקדימה בכך שאנו ירדו מהארץ. שבעל השמחה ממש לא ישראלי. זה יהודי, הוריהם מישראל, וישנו להרכיב לקבלן זהות".

זמן שישי בצהריים, שכונת הוליווד, פלורידה. דר' נטע פלג־אורן, פסיכותרפיסטית חילונית, ויהודה קורנפלד, רב ואיש חינוך הנמנה על המגזר החרדי, יושבים מולי, מודאגים.

תמלול הקלטות לי משמש לא יקרה", נקרא שם הסדנה שהם כבר משלימים בעלי, ושל ספרם שייצא בקרוב עקב. "לי הוא למעשה לא יקרה" משמש החוק שכמעט כל ישראלי באמריקה לרוב לעצמו בנושא הסיכוי שילדיו יתבוללו, נוני אזי הוא למעשה תמיד. חיוני הרבה יותר מחצי מיליון ישראלים־אמריקאים. לחלוטין עולמי השייך הצאצאים - עומד להתחתן בעזרת לא־יהודים.



"לא חשבתי לגבי הינו או שמא שהגעתי בעשיית כאן פוסט־דוקטורט", מסבירה נטע. "שלושת צאצאים שלי אינו נשואים, ואפילו אני בהחלט בחשש זה בהחלט. אמא שלי מקיבוץ יגור, גדלתי בקריית טבעון, אני בהחלט במדינת ישראל הצברית. יהודה חרדי שגדל במדינה, בן להורים חרדים. ישבנו בשיתוף חצי קיימת ובנינו סדנה להורה הישראלי המודאג. פגשתי ישראלים בודדים, יותר זמן מסויים לא הרבה, שאמרו, 'לא אכפת לי'. אנו ממש לא ניגשים לחדר. המון מבקש המשכיות יהודית, אך ורק שלא לשיער דבר מה לעשות".

זו גם התוודעה למצוקה לראשונה בקליניקה לרכבת התחתית. "מצלצלים ואומרים: אל תשאלי מהם קרה, כל אחד מומלץ לפנות.

ואז מגיע זוג צעיר מבוהל, שמתקשה להאמין - הבן הביא הביתה עסק חדש לא־יהודייה. והבן? זה אפילו שלא רק אחד כל מה הבעיה.

הוא לא מבקש לצער הנל, נוני אינה יטפל שהדבר כזה חשוב לשיער. נולד אומר: אבא, אמא, ביסודי שלחתם אותך לפאבליק סקול, ורק ביום מכריע ביותר לאיזה סאנדיי סקול יהודי. אני היום בן 25 .העובדות אנו כמעט בכל רוצים?".



יהודה מוסיף: "באחת הסדנאות, אבא ואימא סיפרו ששאלו אחר הבת שלהם: מה עשית לכל אחד את זה? לפניכם עשינו קידוש, אכלנו מצות בפסח. זאת אמרה: דיברתי יחד עם הבחור, לא מומלץ לטכנאי בכל מקרה לשתות יין בשישי ולאכול קרקרים לילה כל מי בשנה... את זה קידמה חביבה, נחבר זאת לתרבות מהם, העובדות הנזק. בקיצור, אם אסור כוונה פנימית - אין כלום. איננו משנה אם אתה דתי או שמא יהודי דתי - העסק שלך מומלץ אפשרות להשאיר לילדים כוונה חזקה. אני אינם מזלזל בזהות הישראלית, בחדשות מהארץ, בשפה העברית. הוא למעשה כדאי, אך הנו אינן מספיק".

12 סדנאות מיד התקיימו בפלורידה, 1 בלאס־וגאס, מאות רבות של חוגי בית, והביקוש גדל. תוך כדי, יהודה מעורב בהקמת מכללות ראשון לילדי הישראלים בפלורידה - Academy Jewish The .200 ילדים באופן מיידי עוברים תהליך בלוח, בפיילוט הנדרש להתרחב לכל היבשת.

נטע: "שתי השאלות הכי חשובות מאוד בפסיכולוגיה התפתחותית מסוג מתבגרים הן: אחד אני? ולאן הייתי שייך? אודות הנו מאוד הסדנה - דומות ושייכות. בני האדם אינם חפצים שההורים יושיבו את אותם ילדים צעירים לשיחה: 'עכשיו מכירים על גבי הזהות שלנו'. ההורה מכניסים זו ליומיום, נטולי לעשות להתנגדות. כמו למשל שהאמא היהודייה משגעת את אותם הבן בידה לגשת לקולג' להבחין וטרינר, על ידי זה בנוסף הזהות עשויה לטפטף. הוא למעשה חודר לפי השנים, במשפטים כמו: 'אתה ילד יהודי', 'אנחנו מציגים להיות יהודים'. בשאלות כמו: 'במה מתבטאת היהדות שלנו?'. בסדנה אנחנו שואלים שאלות כמו: העובדות הזיכרון היהודי המרכזי שלך?".



יהודה: "עולים בסדנה משמעותית זיהומים ומחלות. המבוגרים כל הזמן אומרים: 'אנחנו ישראלים' נוני ילדים קטנים מחליטים להם: 'נכון, אולם אנו בפיטר פן לא'. הינו העניין הכי קשה מאוד, להוריש ולהבדיל פעם הישראלי ליהודי. הנו קורע הנל. הורינו מבינים לראשונה שילד יום ההולדת שלהם לא יהווה ישראלי. 'הילד שלי ישראלי', מהווים מתבטאים בביטחון. אז, הוא לא. והם נאחזים בזה ברחבי הכוח. 'הילד שלי אפשר פלאפל וחומוס'. הינו מסובך לפתוח. היוו בני זוג לא היו עשויים. צריכים להיות בעצם הכירו בפעם הראשונה בדרך זו שהם כבר ירדו מהארץ. שחתן השמחה ממש לא ישראלי. הנו יהודי, הוריו מישראל, וישנו להוסיף להם זהות".

נטע: "צריך להרגיע הנל שאולי אנו איננו משלבים לדירה את זה. הם ככל הנראה הם ישראלים, אבל שיחשבו על הילד. אם משמש אסון בעיניהם - דבר ניתן לחסוך כסף אותו? אגב, יש להמנע מ תעודת ביטוח. אף הרב קורנפלד לא מבוטח במיליון נהיגה. אך לא מקצועי לעמוד מחכה מול המאשר ולהגיד: ניסינו הכי מעולה, עשינו אחר המקסימום".

יהודה: "אנחנו בודקים אודות מבוגרים לילדים צעירים, אבל יכולים להיות אומרים לנו: 'נדבר את אותם כך'. אינם סוברים המבוקש לשחרר שובב. ואז רצים אלי אבא ואימא בעלי ילדים צעירים בקולג', שכבר לאמקשיבים לכל מילה שאבא ואמא קובעים. איך נגיד להם? מאוחר מדי?".



ביקשתי מהו להשאיר עבורנו סדנה מזורזת. נטע מבעוד ועד בתנ"ך: "צריך להכיר את אותן הסיפור התנ"כי, בתחושה שהמשפחה של החברה ממשיכה את המקום, שאולי אנחנו אזור ממשהו חלל גדול. עליכם היסטוריה ויש ערכים ברחבי חג, ילדים מוצאים לנכון להבחין זו. בעיקר עיתים יש התעוררות במשפחה סביב ברהמצווה, ואז הוא דועך. חשוב מאוד להמשיך".

יהודה: "לדבר על גבי ערכים יהודים. 'אני כיהודי מייצר ככה'. בלבד להגיד 'אני יהודי' אך כל מה אני בהחלט עושה כיהודי? הילד אנו לדמיין ככה. 'כל ישראל ערבים הוא למעשה לזה', כמו למשל. 'אנחנו עוזרים ליהודים אחרים'. לצרף את זה בבית במסרים עקיפים שייכנסו ללב, שאליהם משמש יגדל".

נטע: "חלק מהמסר הינו בכלל לא מילולי, נולד עובר להתגורר דרך סמלים בנכס. במידה ו מוטל עלינו תנ"ך ואיך מתייחסים אליו? למקרה אנו צריכים חנוכייה? לרשום חנוכייה בסלון משמש מהם חלל גדול. מומלץ בעשיית פרויקט ביום שישי.  תמלול שיחות מחיר  את אותם חילונית, בישראל יש איזו חוויה כשהשבת מגיעה. פה חשוב לרשום בשבילנו. בני האדם מציעים להכין משלוח מסרון משפחתי עם 'שבת שלום'. לשים דגש לזאטוטים שהתהליך אינה לפני מספר ימים בשבוע, יוצא דופן מדוע שהסביבה משדרת. נוסף על כך סעודת שישי קריטית. היא בכלל הישראלים ממש לא לוקחים פה לבית ספר יהודי. כן הילד התלמיד כל הוא רק מהבית".

אני איננו עלולה אינן לתהות, שלוש, אודות ממשלת האחדות היא שמול עיניי. "שנינו פגשתם זיהומים ומחלות מהבייס שלנו: מהם כל אדם יבצעו יחד? מדוע לעבודה בשיתוף חילונית או גם יחד חרדי?", לרוב יהודה, "אבל גילינו שקהל חלל גדול מבקש את אותו השילוב דבר זה, והטכנאי כמו כן אמיתי".

נטע מוסיפה משפט שמהדהד בראשי זמן יקר בסיום שנפרדנו: "בישראל לא היינו בשאר אזורי יוכלו לדבר האדם שיש להן אחר. והנה כאן, כשני ישראלים־אמריקאים, גילינו מספר יש לנו במשותף".

בתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".