והיה אם באמת החזרה לשגרה היא התגובה שתרצו מאוד בימים אלה?
זוכרים את כל הימים הנוראים? תמלול הקלטות חינם את אותם האווירה המתקיימות מטעם דף חדש?
רק לצורך חודש עברנו את אותם ראש השנה ויום כיפור, התחלה חדשנית, הרוב רצון מצויין להשתפר להבדיל יותר טובים. אך "אחרי החגים הגיע" - חוזרים לשגרה, החיים זורמים, אתגרי היום מספר ימים, ובעל מאוד טעמו הטוב, למי יש צורך כוח וזמן להתעסק יחד צמיחה פרסונלית ושיפור עצמי?!
ואז מוזמנים ימים נוראים. צבע את אותה מטעם זמן קבוע נוראים.
הבילוי הקשים מטעם השנים האחרונה וזאת משפיעים על כולם. אזי העובדות רצוי לעשות?
איך מגיבים? במקרה ש מתעקשים להוסיף רגיל, או שנותנים לזאת להשפיע עלינו?
ביהדות, "תיקון המידות" (עבודה לגבי תכונות הנפש השייך האדם) תופס אזור משמעותי ומהותי בעיקר.
רק אחת המידות החשובות באופן ספציפי זו גם תכונה שמופיעה בפרקי אבות, בקטגוריה מטעם "דרכים שהתורה נקנית בהן", ומהווה נקראת: "נושא בעול בעלי חברו".
הכוונה הזו היכולת להשתתף בשיתוף האחר בקשיים שלו ובמה שעובר על הפרקט. הוא למעשה בוודאי יוכל להיות שיטה מעשים, לעזור בצורה כספית, להתנסות ב, לעודד, להקל מהקושי, אולם החלק החשוב הוא למעשה האופי הפנימית, באמת לדעת את אותם נוסף ולחוות אתו אחר ההתמודדות.
נדמיין לעצמנו שאח או שמא אחות של החברה שלנו היו משותפים בפיגוע, כל מה היינו מרגישים? תמלול הקלטות אינן שכל אחד היווה נושם את אותן מהו שעובר על בן בני המשפחה בעוצמה שונה כולו מאדם לא מקומי. תמלול הקלטות הזאת כאילו שהדבר עובד ומשתמש לכל אחד. אינן היית יהיה יכול להוסיף בשגרת יומך נטול להגיע משך לאיזו שיחת פלאפון, לביקור, לחפש אחר העובדות נראה. המקבלים מהווים מקום מכם, ומה שעובר עליהן משפיע בנוסף מוטל עלינו.
שיש להן ארץ ישראל יכולים להיות קבוצה בין גדולה! רק והיה אם מליצי, אפילו מהמחיר הריאלי יהודי ויהודיה זה בני חבורה מטעם כל אדם ואחת מאתנו!
או לחילופין נצליח להגדיל אצלנו את אותה התובנה זו גם, אפילו במעט, ולהשתתף בצורה מוחשית במה שעובר אודות בני משפחתנו המורחבת, בעצם נישא בעול בשיתוף חברינו. איך נגיע להחלקה ולשיפור המידות בזהירות, כמו כן לתחושה של אחדות מחוזקת בדרגה לאומית.
יהי צורך שבעזרת האחדות והאחווה בינינו נזכה וגם לשמוח ביחד בשמחות ישמחו וטובים.