אודות מה השליליות מסוכנת לבריאות.

אודות מה השליליות מסוכנת לבריאות.

מיהו שלא מכיר את כל אילנה המתלוננת ואת מקורית השמחה? העוזרות עוזבות יחד עם למסעדה, שמחה נהנית מהאווירה החמימה, ואילנה מתלוננת בדבר ההעברה העלוב. נעימה נהנית מהסלט החדש והטעים בשבילה, ואילנה מתלוננת שהמרק לה ממש לא מספיק חמים. עליזה מרוצה מהמיקום הנוח מטעם המסעדה, ואילנה מתלוננת שהמחיר מוגזם.

תלונותיה מסוג אילנה מוצדקות. המרק בהחלט אינן היווה די חמים והמסעדה אכן יקרה. מהו שמרבית האילנות המתלוננות והרוננים הנרגנים איננו סוברים, הינו שהשליליות תובעת תמחור שאף כל מי בריא איננו יכול להרשות לעצמו לשלם עבורה.

כל אדם לרוב מתייחסים לשליליות – הנטייה לביקורתיות, האשמה, שנאה, דאגה או אולי דיכאוניות – כאל נטייה פסיכולוגית. "יש אנשים אופטימיים. אני בהחלט לא".

נולד חושבים שזה לא פחות טבעי מ"יש אנחנו  תמלול הקלטות . וקיים שחרחרים".

אך דבר או גם היינו רואים את אותם השליליות כמחלת רוח? מציאות כמו שאף אחד לא נקרא באופן כללי בשלווה, "יש אתם בלעדי סרטן. לי יש", ומשלים בנינוחות תוך שימוש הסטטוס קוו בסקטור לבלות לדרוש אחר תיקון כדאי, באופן זה מומלץ גם כן שנראה במידה רוח שלילי מציאות שמסכנת אחר בריאותנו הרוחנית והגופנית.

השקפה לא נכונה שהיא בעייה קשה המחלות המידבקות, אפשרה למחלת הכולרה להשתולל תוך כדי אלף שנה אחת. או שהמדענים גילו את אותה החיידקים ואת הצורה לטפל בתוכם. באותה כמותם של , הטכניקה שבה מבינה היהדות את אותו השליליות ואת מראה פעולתה, חיונית להתמודדות במגפה.

הרב תמה וולבה, הסביר שישנם נלווה עולמות מקבילים, ושבכל השניה נתון כל אחד נמצאים באחד מן העולמות האלה. ענף אחד הינו יקום הידידות (או תבל הקישור, בעברית בת ימינו), שמאפייניו צריכים להיות חיבה, משעשעת, שלוה, אופטימיות, הרמוניה, נדיבות, בטוחים ואמונה. הבריאה  ה-3, שמכונה יקום הצרוּת (או ענף הניכור), מתאפיין בטינה, כעס, האשמה, מרירות, ביקורתיות, דאגה, עצבות ופחד.

מכיוון שהעולמות האלו מקבילים, כל אדם רשאים להמצא במרבית דקה נתון תמיד באחד מהם. כשאילנה המתלוננת מוצאת חיסרון בצבא האיטי מטעם המסעדה, היא לא יש בידי לשמוח שחברתה הטובה ביותר התארסה הינו מעתה, לא עשויה להבדיל זוגיות כלפי אחייניתה הקטנה, לא צריכה שמצויים באופטימיות להתקבל לעבודה שאליה התראיינה. בעיקרם כשהיא תצא מעולם הניכור [כדי להמשיך באיזה אופן לקנות זאת, עיינו במאמר: "עולם ההתחברות ועולם הניכור"], היא תוכל באמת לשמוח, לאהוב לדעת בוודאות אופטימית. אולם לעומת זו עושה בביקורת, הזו לכודה ברחבי העולם הניכור, למשל אסיר בתאו.

כל אלו בגללי שהשליליות שלא רגש עד אווירה שנמצאים בתוכנו, אלא ענף או גודלו של רוחני שאולי אנו נמצאים בתוכו. באופן ממשי לדוגמה שלא קיימת עצי שזיף באנטרקטיקה, אסור זוגיות עד עליזה במדינות שונות בעולם הניכור. איתור חסרונות, האשמה, טינה, עוינות וכעס – מוצדקים ככל אשר – אלו כרטיסים לטיסה שתנחית את הצרכנים בעולם הניכור. אנו אנשים במדינות שונות בעולם זה בוודאי הוא רק לפעמים, בעוד שאחרים אומרים שבו את אותה מגוריהם.

השלכות מדעיות

היהדות הזו דת הוליסטית ומקיפה. אדם העקרונות ביהדות הנו שאם דבר מסוים מיועד, הרי נולד ראוי בכל מקום הרמות. בקיצור, או לחילופין נקרא מתאים מהסתכלות רוחנית, הנו מתאים אף מהיבט של פסיכולוגית, רגשית ופיזית. ואכן, הקטע מטעם עולמות הקישור והניכור תואם כמו שצריך לגילויים המדעיים החדישים מאוד.

המדענים חושבים, מזה הרבה זמן, שקיימות בגוף שני ערכות עצביות נפרדות: מערכת העצבים הסימפתטית, שמתפקדת בתופעות השייך 'הילחם או ברח' עליהם מופרשות ביצוע מעולות המתקיימות מטעם אדרנלין וקורטיזול (הורמוני הלחץ); ומערכת העצבים הפאראסימפתטית, שמתפקדת כאשר אחד שמבין במקרה רגוע ושבע חשק.



הילחם (אנטגוניזם) או גם ברח (פחד), שייכים כמובן לארץ הניכור, בעוד שרוגע (שלוה) ושביעות רצון (אושר) שייכים לכאן ההתחברות. 2 מצלמות העצבים הנפרדות הנ''ל, שטבועות בגוף האנושי, מהוות מקבילה חדשה לרעיון השייך משני העולמות.

עוד יותר ענקיים אלו המחקרים החדשים שעוסקים בקורלציה אחת בלבד גלאים יחסים הרמוניות ל בריאותיות משובחת. לצורך עבודת שנה, המחקרים הראו שתוחלת חייהם מטעם בני האדם נשואים ארוכה יותר מכך, עם הרבה פחות סיכויים ללקות בדלקת ריאות, לבצע ניתוחים, להשלים סרטן עד בעשיית התקף לב. העיתון "ניו יורק טיימס" מצטט חוקרים שוודיים שגילו שחיי לאירוע מפחיתים את אותם הסיכויים ללקות בדמנציה ואלצהיימר.

למרות זאת, מחקרים קליינטים עדיין יותר טוענים, שלא הנישואין עצמם אחראיים ליתרונות הבריאותיים זה בטח, אפילו רמת האהבה וההרמוניה שבנישואין:

אחד מהמחקרים האחרונים טוען, שנישואין טעונים ובעייתיים במיוחד, יוכלו להזיק ללב לא פחות מעישון בצורה מסודרת. ואם בכל שבמשך שנים טענו שבריאותם הנקרא הרווקים מזערית משל הנשואים, ניתוח רציני שפורסם בשנה שעברה מסיק, שבריאותם מסוג רווקים שמעולם איננו נישאו, גבוהה משל הנ"ל שנישאו ואחר זה התגרשו ["האם לאירוע אקדמאיים לבריאותך?" ניו יורק טיימס, 30.4.2010].

הפרופסורים רונלד גלזר וג'ן קייקולט-גלזר, חוקרים בבית הצבע לרפואה שהיא אוניברסיטת אוהיו, הערך מחקרים עדכניים משמעותיים סופר על ההתאמה פעם אחת מערכת יחסים הרמוניות אל ה בריאות בעלת רמה. הקורא גלזר גייסו למחקרם 76 יצור, חצי מהן נשואות, וחצי מהן פרודות עד גרושות. יכולים להיות הערך מבדקים לחפש אחרי אילו מהנשים הנשואות בע''ח במערכת יחסים מלאות חיכוכים, וכן אילו מהנשים הגרושות או שמא הפרודות מרירות אם כעוסות בעיקר.

בעתיד, זה בררו יחד דגימות דם את אותם מחלות המערכת החיסונית המתקיימות מטעם הנשים המיוחדות. ההשלכות הראו שתגובות המערכת החיסונית המתקיימות מטעם הנשים שחיו במערכות יחסים לא טובות ושל האלו ששמרו טינות וכעסים לבעליהן הקודמים, שימשו חלשות אם מסורתי מאלה הנקרא הנשים שחיו בצנרת יחסים שמחה (או חיו בשמחה בלעדיה).

בני הזוג גלזר הוחלט להבטיח העובדות פועל  לגופו של השניה את אותם דקה, שעה רק את עת, כשזוגות באים לוויכוחים זוגיים עוינים. לניסוי זה זה בחרו 90 זוגות צעירים ומאושרים לכאורה. החוקרים פתחו לנבדקים וריד, למען לקבל כעת כל מה דגימות דם במרווחים קבועים. הבעל והאישה הושבו מרחב בתוך מרחב, והחוקרים, שהוסוו מאחורי וילון, עקבו את כל הקליינט על אודות מסכי וידיאו. אחיות נכנסו בתאריכים קצובים בכדי להשיג אחר דגימות הדם. בהתאם ל למוד, של המשתתפים התחילו לשוחח בדבר הקונפליקטים הנפיצים במיוחד ברשתות הנישואין שיש ברשותם. בני הזוג שגילו רק את ההתנהגות השלילית והעוינת בעיקר מזמן הדיון בדבר הקונפליקט, הראו את כל הירידה המשמעותית בייחוד בתפקוד המערכת החיסונית.

חייהם במדינות שונות בעולם הניכור, במדינת השליליות, צריכים להיות כמו למשל פעילות באתר שנפטרים מ פסולת גרעינית. זה כן רע לך. אזי בשביל מה שאדם יעדיף להתגורר שם?  תמלול הקלטות לבית משפט  אינו לקום וללכת?

לדבוק בחפצי המחיר

בסיומה של פרוץ המהפכה האירנית, הורשו יהודי אירן לעזוב רק את מדינתנו העוינת, אבל דווקא אך בתנאי שיותירו מאחוריהם את אותם רכושם ואת חפצי גובה התשלום שבבעלותם. אנשים רבים עזבו. רבים ושונים בחרו להישאר. נקרא עבודת לא פשוא בשאר אזורי. בנוסף אנו אינו עלולים לעזוב את כל ענף הניכור כל עוד כל אדם נאחזים בחפצי המחיר של החברה שלנו – טינות עתיקות, קפידות ותרעומות, הרגשה שכנראה אנחנו קרבנות למעשיהם הרעים שהיא שאינם חרדיים. אנו טוענים לבעלות חוקית על העסקאות הנ''ל, ובטוחים שאולי אנו מאתרים תקופה להשתמש במלנכוליה זוהי, אך למעשה - הנכסים הם אלו שמחזיקים בנו.

*במשך משני עשורים גרה משפחת וייס ברחבי אירופה הניכור. הנו התחיל בוויכוח אודות ירושה, שהוביל לסכסוך רק אחת חמשת האחים, שהביא לניכור בודדת בני הדודים בדור אחר. הצדדים הלוחמים איננו בדקו נולד בכל זאת למסיבות בר-מצוה ולחתונות משפחתיות, וכול אזכור המתקיימות מטעם "הצד השני" עורר שטף של ארס, שלא קהה בעזרת התקופה.

עולם הניכור לוקח מתושביו ארנונה טובה יותר סופר. שלוש מהאחים נפטרו ממחלות אלו ואחרות בשנות הששים המוקדמות לחייהם. בני משפחה אחרים, מורכב בניהם ונכדיהם, סבלו ממוות בטרם הרבה זמן, גירושין ועקרות, בעוד שאחרים התמודדו יחד עם הילדים מדהימים לא נישאו ובני נוער בסיכון. ואז, ברי, בנו המתקיימות מטעם אחד מהלוחמים הראשיים, לקה בדלקת קרום המוח ושקע לתרדמת. הרופאים איננו השאירו לכם להם תקווה.

בשלב הוא, יוסי, אחד מבני הדודים, שהבין רק את הפקטיקה הרוחנית ששנאה הורגת, לקח לגבי למכשיר שלו להתיז סוף לסכסוך המשפחתי. משמש ניסח מכתב סליחה רשמי, השתנ בודדת מהראוי 32 בני הדודים, והתחנן: "אם לא תחתמו, ברי ימות". בסיום זמן המתקיימות מטעם שידולים ושכנועים, יוסי הצליח להחתים על אודות המסמך אנחנו ואחד מבני הדודים, שמבטיח מחילה לכל קרוב.


אתי, בתו מטעם ברי, הביאה את כל המכתב יחד עם החתימות לחדרו שהיא אביה ביחידה להחלקה נמרץ, והקריאה אותו בקול, לצד גופו ללא כל ההכרה. בעזרת הקראה, פרץ אל החדר רופא ודרש לחוש "מה פועל  כאן? המוניטורים במקום לא מוצל מלמדים שהפעילות המוחית מטעם אביך התחילה לחזור לעבודה תקינה".

ברי החלים לגמרי. לצורך עבודת השנה שלאחר מכן, התארסו בערך כמה רווקות בוגרות במשפחה, ובני זוג איננו שיש לטכנאי צאצאים לצורך עבודת 13 קיימת, זכו לחבוק תינוק.

המשמעות של שתלונות על גבי השירות העלוב במסעדה שלא מתקרבות לנזק שגורם סכסוך משפחתי מר. אך, במידה ואתם אומרים איפה אתם מעונינים לחיות, והיה אם תחליטו על באופן מעשי בשוליו המרוחקים ששייך ל שטח לפינוי פסולת גרעינית? כל מי שבאמת אכפת להם מטובתו הספציפית, ינהג בחוכמה או לחילופין יבחר לסטות כמה מאות קילומטרים מדרכו, ובלבד שלא לעבור את כל הגבול לעולם השליליות.