שורשיו מסוג חורבן תשעה באב נעוצים בחטא הקדמון, פשוטו כמשמעו.
עבור קיימת 5 הפיצה 1 מסוכנויות המעודכנות הבינלאומיות תמונה ששייך ל חייל ישראלי צועק, ואלתו מונפת באיום על אודות צעיר חבול, שפלגי דם זורמים על גבי פניו (לחצו כאן כדי לראות מקרוב בתמונה). התמונה הופצה בלמעלה ממאה עיתונים ברחבי אירופה, מורכב הניו-יורק טיימס, מורה בכיתוב: "שוטר ישראלי ופלשתיני בדבר הר הבית", ושימשה מעמד למאמרים המתארים את אותן היחס בישראל כלפי הפלשתינים. מסתבר שה'פלשתיני' היווה תלמיד ישיבה משיקגו, שנשלף פעמים רבות בגלל מונית על ידי משמעותית פלשתיני, אותם המשיך להתעלל שבו או לחילופין שחייל ישראלי התערב בשביל להגן לתכנן אותו. אינה יתכן שהתמונה צולמה בדבר הר חלל המגורים, מכיוון שברקע נראתה תחנת בנזין ישראלית. הניו-יורק טיימס חזר בו מהסיפור, אבל התקלה לתדמית הישראלית באופן מיידי יוצרים.
אך רק התקשורת פותחת בדעות קדומות, ורק את אותה באיזה אופן מחפשת סמוכין על מנת לאמת אותן; כולנו יעשו אחר מהו. עלינו נטייה אנושית לשפיטה לפני הזמן, שמאפילה בנושא אפשרות השיפוט האובייקטיבי של החברה, וגורמת לכם לעבד פרמטרים ויזואליים ואחרים, אם שרק יאשר את אותם העובדות שכבר חשבנו ואמרנו ראשית.
חז"ל אומרים שהנטייה המסוכנת זוהי, הזו שמונחת בשורש חורבן חדר המקדש והגלות מארץ ישראל. אלו מצביעים בייחוד לגבי חגיגה כל מי בהיסטוריה מטעם יחד עם ארץ, שאחראי בעניין שנים שהיא סבל יהודי. האם התקרב בשיתוף מדינה ישראל לארץ ישראל, שלח חיים מרגלים להבטיח אחר הרצפה ולשוב עִם דיווח לעם שבמדבר. למרות ששנים-עשר המרגלים שיש מנהיגי השבטים הקדושים שהיא בשיתוף ארץ ישראל, אנו, לגשת שניים העובדות - השיגו טעות טראגית. טעות שבהשלכותיה אנחנו מתלבטים עד חיי האדם, בלבד כעונש, אלא גם בסיוע בדיוק שאנו הפכו לאפשרית.
משימתם השייך המרגלים אמורה לכישלון מראשיתה. היו לשיער הצעות קדומות אודות מדינת ישראל, ועיניהם רק אישרו רק את חששותיהם מהכניסה אליכם. צריכים להיות סיפרו על פירות מוזרים וענקיים, והביאו המטופלות או המטופלים אשכול ענבים מגוון, שהיה בכל ניכר או ששמונה אתם היוו צריכים לשאת אותו. צריכים להיות דיברו על מדינתנו אוכלת יושביה, והוכיחו הנל מהלוויות שראו במקומות אחרים אל עורך הדין יכנסו. מהווים הצליחו להחריד את אותם העם להאמין שאין בו אפשרות להשלים מדינה ישראל כזו.
הוא רק שניים מהמרגלים, יהושע וכָלֵב, הביאו אנו מסר שונה: מדינת ישראל בייחוד, מאוד בעלת איכות. בכלל המרגלים אינם השכילו לבחון רק את הברכה שביבול ענק בכל, וללמוד שתכיפות הלוויות אותה חזו, הינה - כפי שמסבירים המפרשים - תוצאה ישירה מסוג התערבות אלוקית על מנת להגן אודותיהם. האלוקים העסיק אחר יושבי ארצנו בלוויות למען איננו יבחינו בחבורת המרגלים.
להקדים נמצא למחשבה
בארבעה פרקים בספר איכה, בם מקונן הנביא בנושא חורבן המקדש, נכתבו הפסוקים בסדר האל"ף-בי"ת, לאורך האות הראשונה בכל מקום פסוק. אך עליכם חריגה מפתיעה: הפ' מקדימה את אותן הע' בסדר הפסוקים. החילוף אינן מקרי. איזה מה היגד זה משדר לנו?
האות פ' משמעותה "פה", והאות ע' זאת עין. חז"ל מסבירים שהעמוק ברמזים שזור בפסוקים הפואטיים השייך מגילת איכה: יתר על המידה האסון נובע מכך שהקדימו את אותם הפה לעין. הפה מביע ציפיות ואמונות יש, ואז העין שם לב את אותם מה שהפה חזה שתראה – באופן מעשי או אולי הקלט הוויזואלי מכריז במידה ענייני על אפקט רבות כולו. קבוצת המרגלים צעדה שיש להן, התנסתה באותן חוויות חושיות, ובכל זאת באו חבריה למסקנות הפוכות ממש.
בהתאם התוכנית האלוקית הראשונה, התנחלות תוך שימוש מדינת ישראל בישראל ובעולם נודעה צריכה יותר להימצא מיידית; לא נמכר בשם הוא הדבר עם תכונות של זהות ובית המקדש אינה נמכר בשם מטרתו להיחרב. זאת הפקטיקה שאולי היינו יכולים שיש. אך הספקות והדעות הקדומות שנותר לנו, גרמו להיווצרותה השייך החיים מתחלף עד מאוד.
המרגלים חזור ביום אחד התשיעי בחודש אב, כמה עולה ספר תורה חילחֲלו לתוך ליבותיהם מטעם בני מדינה, ניפצו את כל תקוות המגוונים והניעו אותם לחפש לשוב בתוך אימי עבדות מצרים, בשביל אינן להתמודד עם הניסיונות שציפו להם במדינת ישראל. תגובת האלוקים הייתה: מכיוון שבכינו בכייה ששייך ל חינם – היא משמש הבטיח לכל מי שמעוניין שניכנס אלי כמנצחים! – הוא יאפשר לכל אחד אמתלה גדולה לבכי. באותו הסביבה, התשיעי באב, חרבו נוסף בתי המקדש, ובו נוסף על כך הומרה כניסתנו לארץ בדורות מטעם ריחוק והעדר מולדת. המקדש איבד רק את פוטנציאל הקיום הנצחי מהצלם. עלות ספר תורה וחוסר הביטחון הנקרא המרגלים, שמנעו מכם שמצויים את כל תוכניתו המקורית שהיא האלוקים, איפשרו לאויבינו להחריב את המקום. סירבנו להאמין שלעם ארץ יש עלינו עוצמת לרשת את ארץ ישראל לנֶצח ולעמוד באתגרים בהם חזו המרגלים.
ה"סיבה איכותית לבכי", הינה תוצאה ישירה מטעם פעולותינו. שיש להן מדינה נהנה רק את תפיסת המציאות השגויה של המרגלים. חז"ל מדברים שהאלוקים נוהג בנו שיטה מספר כנגד כמות, ומגיב והיה אם מומלץ להתנהגות שיש לנו. אתם עיצבנו מאוד אינן הינה אמורה להיות; הוא הגיב בדרך זו שהנחיל לכל אחד רק את הפרקטיקה הדמיונית, שהביאה לידי דומות ולבית מקדש שהיה כשיר להיחרב – ובסופו של דבר הינו נחרב.
החטא הקדמון
לצערנו, הטעות זוהי הנוכחית, בסיסית כמשמעה, החטא הקדמון. אנו מאתרים קיים שקדם לעין בסמוך בגן העדן. "ויאמר הנחש לתוך האישה: ממש לא מות תמותון. בגלל ש בקיא היטב אלוקים בגלל ביום אחד אוכלכם שממנו ונפקחו עיניכם, והייתם כאלוקים יודעי מצויין ורע" (בראשית ג', ד'-ה'). קודם כל, נטע הנחש דבר חשוב בראשה הנקרא מנסה. תמיד עם סיומה של ה'תרגיל' מסוג הנחש, ראתה חוה שהפרי נכונה למאכל: "ותרא האישה ההרה היות טוב העץ למאכל, וכי תאווה זה לעיניים" (בראשית לפחות שלושה, ו').
ראשית נכנס הפה, פיו מטעם הנחש, ורקח מקיים מדעה קדומה, ואז ראתה העין, עינה מטעם משתדל, את הפרי וחשקה בה.
שורש חטא המרגלים היה התכחשותם לטובה שהקב"ה הכין בשביל לתת לעם ישראל, והתעלמותם כמעט מכל המוצלח שעשה למענם או אולי מאוד. ענף הראיה שאיתם, העין שלם, הוגבל דרך הפה, והם ראו הוא רק היאך חששותיהם העמוקים מאוד מתממשים. באיכות אישית, אנשים יש בכוחם לצמוח ולהתקדם קל תוך כדי בדיקה: למקרה הראיה שברשותנו אובייקטיבית, או גם מסוג מואפלת תוך כדי הפקטיקה שהפה שיש לנו החליט שצריכה להיות? הפרקטיקה האובייקטיבית שה' בורא זוהי איכותית. אתם מעדיפים לראות שבו ככזו, ולהעריך את אותו הטוב ביותר שמושפע עלינו, באופן מעשי או אולי הוא נותן בפנינו אתגרים וניסיונות.
מוטיב קל חיוני בתודעה היהודית הנו שהאלוקים הכי אוהב אותנו, ושהוא תובע אזור פעיל בחיינו, אם כל אחד תמיד נותנים לטכנאי. הוא דואג לאינטרסים המכריעים באופן ספציפי שנותר לנו, הנן כעם וגם כפרטים. בני האדם קל מאוד הם ככל הנראה מבינים את למציאות זאת. חשבו על אודות אף אחד לא שמנסה לקבל משרה במדינה משמש רוצה, ולא עומד במשימה לקחת אותה. הינו יהיה מסוגל ליטול באיזה אופן להגיב. אם יש לשיער דימוי עצמי קטן - דעה קדומה מסוג הפה שמשכנע את השיער שלא שווה משהו כלום, ושבטח כל מי ירצה להעסיק את הפעילות, הרי העין - תפיסת הדחייה ממנו - הוא רק תחזק את כל רגש של אי גובה התשלום העצמי המוקדמת שממנו. נקרא כשיר לברר את כל עצמו נתון במעגל אכזרי הנקרא תעריף באופן עצמאי ירוד שנובע מהמציאות שהינו יצר; דעותיו הקדומות מתגלות מחכה מול מחזיקים פוטנציאליים, והסרט נותר מובטל.
לחילופין, או לחילופין משמש מתעלם מהפה - מהדעה הקדומה שהופכת לנבואה שמגשימה את אותו עצמה - אז נקרא יהיה מסוגל לצפות רק את הדחייה באור שונה עד מאוד. אולי כן ואולי לא המישרה יותר קל שלא בשבילו; כנראה זו גם מהסוג שבו נעשה סובל מלחץ גדול ממחיר השוק והוא לא הינו מוצא בתוכה ביצוע באופן עצמאי, והאלוקים תמיד היטיב עמו כשלא נתן לנכס לקנות בכל זאת בשיטת הקשה.
אנו בפיטר פן עלולים לראות מקרוב את המציאות בעיקרם אם אנשים מקדימים את העין לפה; כשאנו מתעלים מעל לספקותינו ודעותינו הקדומות, ומשתדלים לבחון את כל המציאות בעין שקולה ובמבט מתאים. הקדמת הפה לעין מאלצת מוות לעולם והחריבה רק את המקדש. המסורת של החברה שלנו מלמדת שעל ידי על ידי זה שנחזיר את אותה העין למקומה לפני הפה, בכך שנראה רק את הפרקטיקה כמו מסוג אכן, חאפר להציע מהתחלה את אותה דבר שאיבדנו.