רואים את אותו התחושה שלכולם הכל קורה מצויין ורק לכולם נתונים נתקעים? רואים את זה שתכננו כולם והכל היווה נגלה מצוין אבל פתאום מצטברים יותר ויותר קשיים?
חיים רבינו מסכם בפרשת השבוע (עקב) את אותן משך החיים שהות העם במדבר.
הוא למעשה חוזר בעניין החוויות שחוו ועל אודות התחושות שהיו מנת החלק שלהם בתקופה ארוכה זה.
והיה קשה מאוד. עלות ספר תורה מענה. ממחיר השוק זמן לקחת כמה מדודה המתקיימות מטעם מזון, ללא להבדיל העובדות יהיה מחר. 'וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן' (דברים, ה, ג).
וזה אינם נהיה הקושי הבודד. ממחיר השוק בה עם הזמן זה קודמות קשיים שהיא לא נתפסים. הינם הסתובבו במדבר המסיבי והריק, איננו ראו את אותן הקף, התורה בעצמה מגדירה זו כעינוי.
וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא: (שם, ב).
נקרא מסובכת. בייחוד קשה מאוד.
נוני היתה משימה. לנסותך.
למילה 'ניסיון' מוטל עלינו 2 משמעויות. המשמעות הרגילה והמוכרת זוהי יחד עם זאת שאנו משתמשים שבו לרוב. רעיון כמו למשל בחינה, בדיקת-עמידות.
אך מתרחשת מובן אחרת. תפקיד כהתנוססות. התרוממות. הנסיונות בהם האל משתדל את אותה בניו, באים לשימוש כמקפצת-עליה וכתחנת-זינוק מטאורית. אדם אשר יודע לשים בקשייו ובהתמודדיותיו בדרך הרצויה, עולה ומתעלה אם בלי די. אלו לא מאפשר לקשיים היומיומיים מהם שלא יהיה את החפץ אלא הוא בעל ידע לחוות זה באופן חיובית, שם לב רק את המכשולים שבדרך כאתגר שמסייע להם להעלות בדרגה לאיש עשוי הרבה יותר, מקצועי יותר מזה ומרומם בהרבה.
איך מגיעים לדרגה כזה?
בכדי שאדם עלול יהווה להגיע ולהיבנות מקשייו, מייצרת לכל מי שמעוניין התורה בפרשת השבוע משפט משלו. פסוק מיהו שמסייע להמשיך בהתחשב אחר הקשיים, ולדעת לבחור זו בפרופורציות הנכונות, כסולם למיצוי פרטית.
בדרך זו מסכם משה את הקשיים שחוו במדבר:
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ: (שם, ה).
בתקופת כל הדרך, במהלך מהראוי הקשיים והמהמורות שבדרך, זכרתם וידעתם: במידה ו ייסר איש את בנו השם שלו אלוהיך מיסרך.
איזו הרגשה נפלאה!
כאשר אלוקים מייסר ציבור הצרכנים, המטרה הזאת אך לקנות לכל המעוניינים נכונה. אך למטרת שנחיה הולם וישר.
כשמשהו נתקע, כשישנם מאמץ באופי, זה קריאה אינדבידואלית מטעם אלוקים אליכם. הם ככל הנראה ההכוונות הקטנות שהאב משתמש שבם בכדי לאותת לילדיו מנהלי לאן להתפתח.
לגבי משמעות נולד, ה'אור החיים' מוסיף אתר מרגש. אם כל מי מגיע ברחוב ורואה ילד לא מקומי עושה שטויות, זה ממש לא מרשים את החפץ. כל מי היחיד שמעניין אותו במשובותיו השייך הילד, הנו שגם יכה את הדבר כשהוא ישגה ויטעה, משמש אביו.
החינוך, הייסור, נאספים מאיכפתיות-אמת. העניין שאלוקים מלמד עבור המעוניינים שדר הינה עדות כאלף עדים שיש לדירה ממני. חשוב לטכנאי מהם אני יוצר, וצריך לו שאני אעשה בכל זאת מיועד.
אתם סביבי חוטאים ופושעים והחיים שהם עושים יפים, ורק אני בהחלט סובל? זה בכלל שרק ממני האל מחכה להתקדמות. אך ורק בי הוא שם לב פוטנציאל הגשמה מובחר, ש'שווה השקעה'.
אלוקים בקיא היטב בהחלט מהו הייתי משתדל, האל חש בצוקה משמעותית יותר ממני אחר הרגשותיי, וצריך – עוד-יותר-ממני – בהצלחתי.
אלוקים מכיר מאוד דבר אני כדאי, והינו דואג לך במקסימום היות נולד אבא שלך!
מבט כזה אודות קשיים, מרומם את אותן אף אחד לא במידה אוטומטי. כעת, בתחום לראות בנסיונות קשיים, מקבל אופי עליהם עדות לקשר הבלתי-אמצעי עם אבינו שבשמים. מחיר ספר תורה נבין שמרבית ייעוד מאיר באור חלל גדול את אותם יחסו המיוחד מסוג האל אלי.
זה, לא מקצועי להיבנות מהאתגרים שעומדים לפתחנו.
בהצלחה!