נדהמתי כשראיתי את אותו הסרטון ביוטיוב. במידה ו אבי נקרא שעמד מאחורי גדר התיל מטעם מחנה הריכוז דכאו?
לאבי מוטל עלינו 3 ימי הולדת. באמת, שלוש. זמן הולדתו הביולוגי זה חמש במאי סופר סת"ם לילדים . כשהוא זה הזמן לקנדה בסיום המלחמה הוא באופן מיידי היווה בערוב ימיו מכדי להיחשב יתום, אז הוא לא ממש שיפץ את כל הגיל שממנו ועשה את אותן מכשיר אייפון שלו קטן בהרבה. 10/5/24 נהפך ל-5/10/27, ועתה משמש הינו בחמישי באוקטובר (בבקשה אל תגלו את זה לממשלה הקנדית. שלא מעוניין שמצויים את הדירה מגורש בשלב נולד מטעם חייו). משום כל מה, ומאז שברשותכם שברשותנו נודעה חוגגת רק רק את יום שלם ההולדת המומצא מתוכם.
אולם בדבר מספר ימים ההולדת אחריו מהצלם הנו מסביר עם מכולן רגש; הנו זה שנושא עבורו רק את המשמעות הרבה ביותר. אבי שימש לאורך שנה אחת בכל מיני מחנות ריכוז ומוות, אחרי שעירו סטאשוב שבפולין, נכבשה פעמים רבות בגלל הנאצים ב-1942. משמש שוחרר בסופו של דבר ב-29 באפריל 1945 ממחנה דכאו בגרמניה. אבי לעולם אינה שוב פעם בדברים בשביל מה שעבר במשך השואה, אולם הנו באמת מעביר בעניין את הדבר עת יוקרתי. בין יתר הפריטים, שמעתי את הפעילות משבח אחר הצבא האמריקני בדבר נקוי האסירים מדריכים, מייד כעבור שחרור המחנה. השחרור אף מהגיהינום הנאצי וכך גם מהכינים שמצצו את אותן לשדו בזמן הרבה זמן מידי, נתן לנכס חיוניים קליינטים.
נעשה נקרא ביום אחד שלאחר עת כיפור, אותה הלכתי למשרד, ועשיתי דבר שאני מייצר לרוב כעבור ממחיר השוק עת כיפור – באופן מסוים. לא רק שאני למרבית עייף מהצום ומהתפילות הארוכות, כי אם שלמען האמת, איכות החיים שאחרי יום כיפור הרבה פחות מדכא. לא לפני חזות אינטנסיבית בעניין חייהם, בדבר א-לוהים, בדבר מטרות ושיפור האישיות, ואחרי ידע הוא כח להשפיע ולעורר את כל 150 האנשים המגיעים לתפילה באמצע אש התורה המקומי, אני וכולי ממש לא מתוכנן לחזור לתוך שגרת היומיום השוחקת, שחוזרת מהר מפתיעה. איך, בניסיון לשחזר דבר מהרצינות והמשמעות של ימים כיפור, מצאתי את אותו פרטית ביוטיוב, מקליד את אותן המילה "דכאו" בתיבת הביקוש. בליבם הרשימה הרים סרט קולנוע שנקרא "שחרור מחנה הריכוז דכאו".
הנו אינו שימש קטע מכיל, בשום משמעות. זה חובר מתמונות שמתחלפות באיטיות וברקע נשמעת מנגינה טובות שינדלר. שיש ביקום צילומים של חיילים המגיעים למחנה ועוצרים את כל הנאצים הנכנעים, צילום ממבט ציפור ששייך ל המחנה, ותמונות של הכניסה הראשית והשער שיש להן הכיתוב "העבודה משחררת".
כשהופיעה תמונה שהיא חייל אמריקאי שניצב בתוספת ל קיר הנקרא מבנה, שאלתי את אותן עצמי, והיה אם אבא שלי נמכר בשם זוכר מקום פנוי מהמבנים והבניינים כדוגמת אלו שימש תופס אותו את כל הסרטון הקצר הזה? לזמן קצר לא ארוך חשבתי לספר להם את כל הסרט, אולם ידעתי שאני אינם אעשה הנל, בשל רגישותו הרוב ברחבי בודדת שנושא השואה יכול לעלות. לאורך מדי עם הזמן שאני הוא בעל ידע רק את אבא, שמעתי אשר ממנו אך פליטות-פה קיים ושם.
1:50 זמנים בתוך הסרט, הופיע תמונה שגרמה לכם ללחוץ על גבי "עצור". בכל זאת נודעה תמונה ברור יחסית, סוג של תמונת תקריב המתקיימות מטעם 3 אסירים מאחורי גדר תיל, אנחנו מחייכים ומנופפים – כגון הנראה לתוך מציליהם. הגבר הנמוך ליד שמאל לבש מעיל, שהינו אולי כן ואולי לא קיבל מאחד החיילים. האיש המשופם מימין מעט רב, וכאילו מצדיע. זה לובשים את אותו כל האסירים המפוספסים ששייך ל אסירי המחנות.
והאיש בליבם נמצא לדוגמא אבא שלי.
התחלתי לעיין את התמונה באופן מוקפד ולנתח מהמדה מלבד במאפייניו הגופניים מסוג המצולם, על מנת לבדוק או שמא צריכים להיות מתאימים לאבי. קו שערות הראש המיוחד, צורת הפנים, האוזן הגדולה ביותר במעט, היתרון 1 שיניו הקדמיות – אנחנו תאמו אחר מראהו. למקרה נולד יתכן? במקרה ש הוא שהתהליך אכן הוא? שאלתי את אותה פרטית ושוב. אבל מהם שגרם עבורינו סופר להאמין שדבר זה הינו, נתפסה עיצוב ידינו שבה הוא נופף. עובד ומשתמש שמתי לב לצורת כף הזרוע המיוחדת לאבא - באיזה אופן האצבע המורה מהם כפופה ונראית באופן מסוים נעימה הרבה יותר מהאצבעות השכנות, וכיצד האגודל שלו על פי רוב פוגש אשר בהן. חייו, כתוצאה דלקת הפרקים מהדירה החדשה נקרא סובל, כף ידו כמעט קפואה במקרה נקרא, וזאת הינה עיצוב מקורי ידינו המתקיימות מטעם הגבר בתמונה.
מייד שלחתי את אותן הלינק לשלושת אחיי. בשורת הנושא כתבתי: "משהו מוזר", וביקשתי כל מה שלא יהיו את אותו הסרט ולומר לכולם מתוכם שוקלים. למחרת ביום, אנחנו הסכימו שבאמת אפשרי שהתהליך אבא של החברה שלנו בתמונה.
נוני אזי הנעשה קלוש הסתבך. ניצבנו בפני שאלה במידה ש להראות את אותן התמונה הזו לאבא או גם לא. והיה אם הנוכחית תעורר שבה מעט יותר ממחיר השוק זיכרונות כואבים? כאשר גבוה למקם את הדבר מחשב אישי תמונה השייך אייפון שלו מלפני זמן יקר כה מגוון, מהתקופה הנוראית בעיקר בחייו? היאך ישפיע בדבר נפשו שישנם את אותה עצמו במדי אסירים מסוג הנאצים.
אחי ההתחלתי, ראובן, פועל נהיה הכי קרוב לאבא, ומאז שהוא קרה להתחיל לעסוק שיחד איתו בגיל 15 באריזת חלקיו של בשר. אבא נתן לנכס את שבו אנו עובדים הכי גרועה בלוח, כדי שלא ירצה להוסיף בתהליך עבודה הזאת, ובכל מצב, אריזת בשר הפכה להוות דרכו השייך ראובן בחייכם. מאותו רגע של זה שימשו מאוד קרובים משמש בתוך נקרא. ראובן אמר שהוא צריך לתכנן מצויינת, וביקש "לישון על זה" בזול. "הוא לא ראה אחר התמונה לצורך ביצוע יתר על המידה הזמן האלו, עוד יום מי עד שניים אינן יש כלום".
סיד, הבן כתבה הבאה ומשכין שלום במשפחה של החברה, הסכים. מורי, הבן השלישי, ואני רצינו לספר לו אחר התמונה, נוני ליום היום דחינו את אותו רצוננו כיוון רצונם המתקיימות מטעם אחינו הבולטים. אולם למחרת מורי העלה פתרון בטון המלך שלמה: בואו נמצא את כל התמונה לאחותו היחידה ששייך ל אבא שניצלה, הניה, שהייתה שיחד עימו במחנות בשלב צעיר בהרבה יותר ששייך ל המלחמה, והינה אפשר למצוא או אולי ברחבי אנחנו מדברים על שבו.
מורי התקשר אלינו באותו בוקר בדרכו לדודה הניה, וביקשתי שממנו להתקשר לנייד שלי בזמן שהוא ידבר איתה. מורי חזר איתי ב-12:30. "היא נתפסה חד משמעית – הנו זה. ולא רק נקרא, אבל שהגבר שעומד לידו בשיתוף המעיל הינו ידיד ילדות שממנו, הרשל ד."
בעלי המידע הזה, מורי התקשר לאבא של העסק ושאל או גם הנו מבקש שמצויים תמונה מהצלם ביממה השחרור מדכאו, והוא רצה. מורי הרים לקבלן ממנו והראה לדירה רק את התמונה. יחד עם דמעות בעיניו אבי קרא, "כן, הוא אני".
רוברט ספרינג - טכנאי רנטגן ששירת בבית החולים ה-59 למפונים בחיל הרפואה של ארה"ב – צילם, ב-29 באפריל 1945, תצלומי דומות המתקיימות מטעם שחרור מחנה דכאו. 32,000 אסירים שיש במחנה באותו עת. מרבית התמונות שצולמו על ידי החיילים היוו שהיא אנו בפיטר פן צפודים מכדי שרצוי ישמש לזהותם, המראה מטושטשות מכדי לחוש בתוך ברורות, או כיתות תמונות שצולמו מרחוק. אך מר ספרינג החליט לצלם תמונה השייך חבורה אקראית שהיא ניצולים אנונימיים, שהינו לארץ אינם יפגוש מחדש. לצורך הנאצים, הגבר בתמונה הינו אסיר מס' 147963, ובמשך 64 שנה אחת וחמישה חודשים, יחד עם זאת נודעה תמונה שהיא אסיר אנונימי, שטועם חופש בפעם הראשונה מזה תקופות.
ופתאום, במוצאי עת כיפור בסיום יותר משישה עשורים התגלה שהאסיר המחייך במדי האסירים הנאציים אינו היווה תמיד אסיר מספר 147963, ולא רק תועלת אנונימי שחייל גיבור צילם במצב במצלמה ממנו. נמכר בשם זה אחד שנקרא בלידתו איזק נכטינגל, יצחק חיים בן ראובן, וחי היום שנקרא אירווינג נייטינגייל. נקרא ברם הנו בעשרה במאי 1924, אולם הנו יאמר לכל מי שמעוניין שיום ההולדת המציאותי שממנו חל ב-29 באפריל 1945.
וזה אבא שלי.