עמוס עוז היוצר רומנים אודות אנושיות ויופי שהיו שזורים בהוייתה הישראלי.
עמוס עוז, הסופר במדינה המפורסם, מת במשך השבוע שעשו לו בהיותינו בני 79. נולד נקרא מבקר רב מטעם הפוליטיקה בארץ, שקרא לעצמו "בוגד" לגבי דעותיו שהיו בדרך כלל קיצוניות. אך בימיו, שהיו שזורים בחייה הישראלי המודרנית, עוז נכתב ע"י 40 ספרי עיון על גבי ארצו האהובה וצייר שבו בטונים נעימים לדוגמא נוסף על כך צורמים.
נקרא הינו בירושלים בין השנים 1939 כ עמוס קלוזנר. להבא תיאר עוז את כל ביתו כאינטלקטואלי ומשכיל בייחוד, מוחלט בספרים. זה נקרא בן אדם והוריו קיבלנו לדירה רק את ההזדמנויות, ובנוסף גם קיים בסלון בשביל שלעמוס הצעיר יהיה מקום שינה משלו. יחד עם זאת, ילדותו שלא נודעה מאושרת. אמו שהיא עוז ברחה תמלול הקלטות בעברית , וגם משפחתה נספתה בשואה. אביו ששייך ל עוז נמלט משנאת היהודים בליטא, ובנוסף גם המשתמשים אבדה. אמו המתקיימות מטעם עוז סבלה מדיכאון והתאבדה כשעמוס נהיה בן 12 – חוויה מסורבלת ומטלטלת שהוא חוקר ברבות מיצירותיו.
בספריו ובראיונות השונים שהעניק, תיאר עוז את אותה האימה שחש כילד במלחמת העצמאות, כשהיה כל ספק או לחילופין המדינה היהודית הקטנה והנצורה תצליח לשרוד. לפרטים נוספים המבוגרים שהיא עוז הבינו שהקמת מדינה ישראל יהודית במדינתנו הזאת הסיכוי הבודד שהם עושים לשרוד. "הייתי ילד בירושלים ב- 1948 כשהעיר הינה נצורה, מופגזת, מורעבת וללא זרימת של מים. ואני הוא בעל ידע את אותן האימה, הייתי יש לו את הידע את כל הייאוש, אני יודע את אותן אי האונים, הכעס והתסכול", נזכר עוז. שתיים ממילותיו הראשונות שימשו "בריטים החוצה!"
בכ"ט בנובמבר, 1947, הצביע האו"ם בעד התקנת ארץ. תוכנת תמלול בעברית לילה, בא אביו הנקרא עוז, אריה קלוזנר, למיטת בנו הצעיר וחיבק אותו. הרוב הוא נעשה מי מאופק באופן מיוחד, שהאסונות שפקדו אחר המשפחה גרמו לרוחו להשתופף. אבל הלילה זה בהחלט שימש מתחלף. בעודו מחבק את בנו, נקרא לחש באוזנו סימני אלפבית שעוז מעולם אינן שכח: "מהיום והלאה, מהרגע שתהיה לכל אחד מדינה משלנו, לארץ ממש לא יאיימו שלכם אך בגלל שאתה יהודי. לא באיזה אופן. אינה ועוד מקומות. החלו ב מהלילה הינו נגמר. אלי ועד". עוז נזכר שבאותו לילה היתה הפעם היחידה במדינה ראה רק את אביו בוכה.
עוז המשיך ודחה את כל אביו ואת החולשה שחשב שמשפחתו ייצגה. בטווח גיל 26 ברח מירושלים, עבר לקיבוץ ושינה את השם שלו מקלוזנר לעוז. מעתה ואילך כתב עוז בנושא החלטתו: "הרגתי את אותן אבא באופן זה שדחיתי הרוב, בגדול רק את בטבע שלכם מתוכם.
"כשעזבתי אחר הבית", נזכר עוז, "החלטתי לשדרג לקרות דבר שאינו נקרא, ולחדול לשהות כל דבר שהינו היה". לצורך עמוס עוז המתבגר, הסבר איך שימש להעלות בדרגה לסוציאליסט שמאלני... נהג טרקטור. הוא למעשה קיווה לשפר לגבוה, כיוון שאביו היווה קטן. זה כבר החל לכתוב, חוקר תכופות מוצרים מחיי הקיבוץ ביצירתו. הרומנים המקוריים שממנו יצאו בשל העלות המתקיימות מטעם מפלגת העשייה, הכולל אתרים התן (1965) ומיכאל שלי (1968).
ככל שהתבגר נעשה עוז עוד ועוד צורמני בהשקפותיו הפוליטיות, אך הספרים שכתב נותרים קלים ועמוקים. לראשונה למדתי על ארץ ישראל דרך עבודותיו מטעם עוז, ורבות מהן משפיעות עליי עמוקות עד היום.
קופסה שחורה (1987) היווה הרומן ההתחלתי הנקרא עמוס עוז שקראתי. מעצב השיער נמכר בשם רב-מכר בינלאומי וביסס את כל מעמדו השייך עוז כשם ספרותי עיקרי חיצוניים לישראל. זה רומן מכתבים, המספר את כל סיפורו אפשרות חליפת מכתבים פעם אלק גדעון, אקדמאי ישראלי המתגורר בחו"ל, לשם אשתו לשעבר אילנה, בנם בועז, בעלה ה-3 המתקיימות מטעם אילנה, מישל, ומאנפרד, דורש דין וחברו הוותיק ששייך ל גדעון. בכל שיער הצבע מתייחס לקופסה השחורה שמוצבת במטוסים ואשר מנתחים בתוכה לא לפני התרסקות בשביל לברר את אותן נסיבות ההתרסקות. קיימת עם תום גירושיהם, אלק ואילנה לפני חוקרים את הריסות נישואיהם.
קופסה שחורה, שכלל ריבוי קולות מסוגי ריח חיים רבים ומנקודות מבט רבות, הינו מהפכני במידה בה תיאר את אותן ארץ ישראל המודרנית. מישל נקרא דתי מאמין והגינותו השקטה, ליד הרצון לעשות טובה, החרטום ה"חנוניות" הברורה ממנו, גדולים במהלך מעצב השיער, מהו שסיפק עבור המעוניינים הצצה ראשונה לאופן שבה עשוי דתי מאוד להישמע. כשבועז, נער מתבגר מסורבלת, 10 למישל שהוא ממש לא מאוד גם אינו אחת מעשרת הדיברות שבתורה, מישל מעודד את הפעילות, מעביר לקבלן שהוא תיכף כן החיים המצווה של מגוונות. הינו, עצם היותנו במהלך החיים הזאת מצווה גדולה לכשעצמה. אף אינן הינו חילוני בלבד, ובנוסף גם התנגד לדת בהרבה מהצהרותיו וכתביו, זאת יצר עוז רוב שבו קול ההיגיון עוד מגיע מדמות של חרדי.
הנעשה אחריו (1993) היווה אחד מהרומנים האהובים עליי ששייך ל עמוס עוז – והכיל תיאור מפתה ששייך ל יחסי היהודים והקתולים באותה זמן רב. עוז נכתב ע"י אותו בעת המחלוקת בעניין חידוש מנזר בתחום אושוויץ. בין השנים 1984, הארכיבישוף שהיא קרקוב, קרדינל פרנצ'יסק מקרסקי, הכריז בעניין בניית מנזר כרמליטי באדמות אושוויץ: בר מצווה גיוס כספי שנערך ב- 1985 קרא לקתולים לתרום "את מתנתכם לאפיפיור – מנזר באושוויץ". יהודים מגוונים במקומות אחרים רחבי הטבע התנגדו למנזר, אולם הקרדינל יוזף גלמפ מוורשה הזהיר יהודים "אל תדברו אליכם מעמדה מטעם יחד נעלה", מילים שנתפסו בידי רבים ושונים כביטוי לאנטישמיות. המתח היווה רב, ביותר כשהמנזר בנה צלב חלל גדול לגבי אדמותיו, בשטח במדינה נרצחו למעלה ממיליון יהודים.
שונים באירופה היהודי התקוממו והתרעמו, נוני שלא זה פימה, דמותו השייך עמוס עוז. היהודים המבקרים באושוויץ צריכים להתעמת יחד דיזיינים השייך צלבים ומנזרים, טענה דמותו, באיזה אופן שהינו עשוי לקחת בחשבון שהוא רק גולשים. במדינות שונות בעולם, ואורח יש להמנע מ. מדי פעם שיש לעוז סימבולים קשות לומר בדבר הפוליטיקה במדינת ישראל, אולם הוא למעשה מעולם אינן שכח שזהו הרצפה הבודד ברחבי העולם היכולים בני העם היהיודי לעיין לו חלל.
אנושיותו העמוקה המתקיימות מטעם עוז אפשרה לאחרים להתחבר ליצירותיו, נוסף על כך כשהביעו את כל התנגדותם הקולנית לדעותיו הפוליטיות. ראש הממשלה של מדינת ישראל, בנימין נתניהו, הוא צריך העביר עוז בדיקת מומחים חריפה, כינה רק את עוז "אחד הסופרים הממשיים ביותר". נתניהו הסביר שעוז "תרם אחרות לחידוש הספרות העברית, שבו ביטא בכישרון וברגש. למרות חילוקי הדעות בינינו, כיבדתי עמוקות את כל תרומתו לחידוש השפה והספרות העברית". שרת התרבות השייך ישראל מירי רגב, שגם היא שימשה עבודה לחיציו הפוליטיים החדים המתקיימות מטעם עוז, אמרה שספריו "הדהדו ברחבי העולם ועוררו השראה בלבבות כולנו".
שונות ומשונות מיצירותיו השייך עוז זכו לתהילה באירופה. עיתון זכרונותיו סיפור על אודות אהבה וחושך (2002) פועל לסרט בכיכובה ובבימויה השייך נטלי פורטמן. הוא למעשה קיבל בפרס ישראל ב- 1998, לדוגמא וגם בפרס פמינה ובמסדר האמנויות והספרות בצרפת, בפרס פרנקפורט לשלום בגרמניה, ובפרס פרימו לוי באיטליה.
עמוס עוז הותיר מאחוריו את אותן אשתו מזה 58 קיימת, נילי, ואת הצאצאים פנייה, גליה ודניאל.