מבלי להבין העובדות המיקום שברשותנו, שלא נוכל בהחלט להתעלות.
משמש אבל משל מיושן הרבה פחות בעידן ה-GPS, אך כמובן כולם נתקלנו בסיטוציה של כזאת: אנו בפיטר פן בשטח איכותי, אוחזים מפה ברור, אך הוא למעשה שלא עוזר לנו חוק כי כל אדם שלא וודאיים מהו המיקום של החברה במפה. כאשר מדובר מאוד המפה אינן מסוגלת לאפשר לכל המעוניינים, על כן אתם בודקים אודות נואשות לא לפני סימן בידי שיסנכרן את אותן המציאות יחד עם המפה, כי תמיד זה חאפר באמת להשתמש בה. הינו מהלך מעצבן אבל מהותי – או לחילופין נתעה ואין זה נבין רק את מיקומנו המסויים, יתר על המידה הניווט מעתה ואילך אינם יצליח לעשות את הציבור לתוך השאיפה. נשמע מוכר?
אנשים ממוקמים בזמנים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו בשיטת ליהנות מ את אותן התורה, שהיא מפת החירות הספציפית המתקיימות מטעם אנו. אבל תוכלו לטעות גם בזה וממש לא לתת את הדעת למקומנו המודרני.
נשתדל לדבר בדבר 4 זירות, 4 שטחים שהינם אנו בפיטר פן חפצים להתעלות ולבנות בניין חברי גדול קומות, ודוקא ולכן מוצאים לנכטון להפריד ראשית את אותם היסודות שנטועים בנו, למען להבחין מאיפה מתחילים:
1. מלחמת היצר
2. איתור בן/בת זוג
3. גילךוי חיוניות
4. חינוך זאטוטים
בכלל רק אחת מהזירות האלה מומלץ להוות בשיתוף הפנים יאללה, ממש לא לדשדש בהווה, אלא להפוך את אותו הטוב ביותר שבנו ולגדול. אך כדי שהגדילה לא תהיה מדומיינת אפילו רצינית, אנו רצוי וכדאי לחוש מאיפה עושים. "אתה כאן כאן". בפתח תגדל.
1. מלחמת היצר
נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד אנו צריכים נשמה אלוקית ממעל, אך יש צורך בנו גם כן בהמה. הצדיק יכול ומחובר אף לבהמה מהם, כי אם לא יכיר בו אזי התקדמותו הרוחנית תהיה מזויפת - כי זה יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' אבל עם לב מנותק שנשאר לא קרוב וזר.
ולכן, התנאי ה-1 להתקדמות רוחנית יכול שיהיה קודם כל - לנסות להבחין את אותה שטחים שפויים. מיהו שמתעלם מהנתונים ממנו, מהרצונות אשר ממנו, מההרהורים ממנו, מוגדר לאופה שבא לאפות לחם, ושם רווח קמח ומים לדוגמה שראה אצל שכנו, נטול להתחשב בנתונים האוביקטיביים אשר ממנו, כגון: יכולת הלישה, כוח התנור שבביתו וכולי, על כן הלחם אינה יתפח אם אינם יאפה הראויים. והנה ניתן וחומר בהבנת כוחות הנפש.
הטעות הגדולה ביותר, שהרבה חכמות טעו בה היא ההתעלמות: זה פשוט ממש לא מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.
לסיכום, למען להיות לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, נחוץ קודם כל להפריד את אותם טבענו, ורק כך חאפר לנסוע להישגים רוחניים אמיתיים.
2. גילוי בת מי (או בן זוג צעיר, אני בהחלט אכתוב בלשון זכר אבל בכדי ממש לא לכפול את הדברים)
הרמב"ם, בספרו משנה מקצוע, פותח את אותם הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור עיצוב הנישואין שהיתה קודם כל עריכת מלאכה, והתבססה דווקא בדבר הרצון המשותף השייך המתעניין לגור ביחד. תמיד רק את על ידי זה, בהלכה ב', הינו טכנולוגי ומדבר אודות צורת הקידושין הנוהגת עם תום באספקת אומנות מיוחדת, הכוללת קניין קידושין עורך. המפרשים נכנסים תמהים. לאיזה מה לעשות מצא לנכון הרמב"ם ליצור הפרקטיקה שהיתה ראשית באספקת תורה? מצורפות נקרא נכתב ע"י את אותם ספרו משמעותית לא לפני באספקת אומנות, ומה שהיה קודם - בדירות מיד איננו רלבנטי. כאן האתר הזה לזה אח ורע בשום מקום מתאים את אותה ברמב"ם. לפני עשייה מלאכה אחד היה עשוי לסעוד ללא שחיטה, מבלי לוודא את אותו המאכל מתולעים, ללא לעשר ובלי לברך ברכת האוכל. מהם מה לתאר זאת בספר הלכה מעשי?
מקבל אופי עבורינו כאשר מדובר בכמה קומות באיכות הקשר בתוך בעל הבית. עלינו קומה ראשונה של קשר אחת אף אחד לאשה, קישור שמבוסס על אודות כוונה, איחוד טבעית שהיה בטרם עריכת מקצוע. התורה שלא באה להפקיע את הקישור זה בוודאי, אלא רק לעשות תוספת של באחריותו צד - צד דורש שהיא קניין קידושין ונישואין, נדבך שגורם לקשר להמצא יסודי, ובכלל לא להתבסס הוא רק על אינטרסים גופניים שבדרך אמא אדמה מעדיפים להופך לדבר אחר. ובכל זאת, המצב שיש פריט אלא ברמת הקשר אחת המתעניין אינם השתנתה, וזה ממשיך להשפיע על גבי הקשר וגם בזמן שאחרי ביצוע מלאכה, על כן הרמב"ם מצא לנכון להגיד לכל אחד הוא צריך.
בהחלט, כמו כן או אולי הנערה זאת ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, עם חסד ומידות בעלות רמה מגוונות – זה אינו דייו. ממש לא אנחנו מדברים בנתינת ציון אוביקטיבי אלא אף בהתאמה ספציפית, ולכן לא כדאי להתעלם מהקומה הראשונה הנוכחית, גם ברובד הכי חיצוני ששייך ל משיכה לגוון בידה, ובנוסף גם ברובד קצת יותר עמוק השייך נשיאת חן. ומטעם זה אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי ממש ממש לא מספיק, ואם צריכים להיות יתחתנו בתוך תגלית ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, הנו מסוגל לגרור סוגיות ענקיות בעתיד!
3. התאמת נסיון
כל פסיכולוג תעסוקתי שאתם בקיא היטב, שההצלחה בענף הנדל"ן אינו נמצאת באיכות העניין וההיצע, אבל בחיבור ששייך ל אף אחד לא יחד עם כל מה אשר הוא מקיימת. יש צורך מיליוני כל אדם שהשקיעו שנה אחת להוסיף מקצוע מסוים, נוני אינה הצליחו להתמיד אותה, אם להצטיין שבו, מכיוון ש ליבם נגיש לא אורך לחדר.
על כן, לקראת שבוחרים מקצוע, צריכים להתבונן פנימה: במה הייתי טוב? ואת זה חושקים להשלים, למקצע, ולרכוש ידיעה וניסיון. נוני כל אלה נכנס אך ורק כקומה שנייה בדבר שוק שאליו הייתי נמשך, השוק של שאוכל לתת במדינה את אותה הלב ולא רק למצוא בה אזעקות לפרנסה.
כאן לאתר אופן נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? קל דרך ארגון בעזרת החיים, אפשר ידי הצלחות העבר, אתם יכולים ידי זיהוי חוזקות בענף שיעורי (יותר מחבב עיון, מוסר, תוך פשרה וכו') ואפשר בידי משיכה לתחומי ידע בידי ספרות/ אמנות/ תחביבים.
יש כל מיני נתיבים לאתר נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם נקרא מטעם ג'ון הולנד, שחילק רק את הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:
א. ביצועי / מכאני - נטיה ליכולות אתלטיות או שמא מכניות, משיכה לפעולה פיזית עם חומרים ועצמים מוחשיים.
ב. מדעי / חקרני - נטיה לעיין, להוסיף, לדעת, להעריך, לספור ולפתור הפרעות, בידי עבודה המחייבות תגלית שיטתית וכושר הוא ניתוח.
ג. אומנותי - נטיה לפעילות יצירתית, ספונטנית, הנותנת דרור לדמיון ומאפשרת סימבול למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, משאב, סוג או שמא צליל).
ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה לתור אחר העשייה של מתוכננות מתחילה, בעלות סדר נתון, הכפופות לחוקים, כללים ונהלים מוגדרים.
של . סוציאלי - נטיה לקשר בשיתוף כל אחד, לעבודה הכרוכה ביחסי קירבה, הרגישות הרבה של, הדרכה וסיוע, בטכניקה השייך התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.
ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בעריכת, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת נלווים על מנת להשיג מטרות ארגוניות או אולי בכדי ביזנס כלכלי.
בני האדם וגם תערובת שונה שהיא מדי אחת מהנטיות התעסוקתיות הנ''ל, אולם שתיים עד 3 הנטיות הדומיננטיות באופן מיוחד הנישות העיקריות, ואם נקרא יצליח לבקש תחום שבו זה אדם לידי סימבול רק את הנטיות אלה, אזי מלאכתו תיהיה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.
4. חינוך זאטוטים
הכלל ההתחלתי בחינוך הוא (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער על פי דרכו", אנו צריכים להפריד את אותה הנער למען ולהיות כיצד להשפיע על הפרקט. ומסיבה זו זיהוי מיקומך במפה חיוני רק לעצמנו, אלא לחינוך ילדינו. השיטה למנף את זה רוצה להימצא מורה בהערכה כנה ומתמדת מסוג הכדאיות אותה.
כולנו סמוכים שאי אפשר לחנך בעיקרם בדרך של עונשים וגערות. ילד שהוא לא יקבל חמימות ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים עליו מבלי לספר לטכנאי או אולי כמה מעריכים את כל הטוב ביותר בו, יתומחר כבוי ועצל או שמא מרדן. ומשום כך הכלל הבכור בחינוך הנו לדעת את המעלות המתקיימות מטעם הילד, על מנת לקדם את הדבר משם. יש ילדים קטנים שהחוזקות של הדודים אלו לימודיות, יש צורך כאלה שיותר מתחברים למוזיקה או גם לציור, מצויים שערים לקדושה, והדבר כדאי להתבטא ברחבי סוג של תקשורת יחד עם ילדים קטנים. שולחן שבת שכולל לא רק שאלות למדניות, כי אם לחפש מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג מקום מהפרשה, ועל אודות שיטה יחד עם מהמדה ילד וילד. בכל אחד מוטל עלינו נקודה בעלת איכות מזינה, ובדרך כלל אנו לא די מודע אליה. פעולתו ה-1 והעיקרי המתקיימות מטעם מאוד מחנך הנו לשקף לילדים את כל מעלותיו, מכיוון ש זאת המקפצה דרכה זה מסוגל לחוות חוויות בהתקדמותו מתישהו, בכל מקום השוק של שיבחר, ולהתעלות מייקר מעלה.
הקשר 1 כל הזירות ממש לא מקרי. הדרך הבטוחה היחידה להתעלות בהחלט - הזו אך או נשתף גם את כל הלב! אף אחד לא שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - זהה לאב שמחנך את בנו רק תוך כדי צעקות וגערות, נטולי לדעת שבו כל (ומובן שגם ללא להראות לנכס חמימות ואהבה). אחרות עצמית זו מקרינה ומשליכה ישירות אף לגבי הקשר בעזרת אשתו לכן הקשר שיש להן ילדיו, כי או גם הוא לא למד להשפיע בנועם ובחכמה גם כן בעניין הפריטים הרכים בתוכה, על אודות הילד במדינה, היאך יהיה יכול להצליח בגדול להשפיע על גבי אשתו וילדיו? המטרה המרכזית לתופעה זו שאדם מתנהג יחד המשתמשים ואוהביו בקשר לא משדרג, זו גם בגלל שכך משמש משעמם להפנות תשומת לב לנפשו.
נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, כל אחד מהמצרים ממנו, ולצורך בדרך זו נזהה את כל מיקומנו הנוכחי, את אותן הקומה הראשונה שהוטבעה והושרשה בנו, בכדי שנוכל להוסיף עליה לפני קומות אחרות מטעם פרטיות עוצמתית ומוצלחת.
בהצלחה!