עם תום שבוע הזוי של מוות בכבישים, 5 תובנות שהגיעו עבורינו...
כמה עולה ספר תורה האסון במדינה מצאה את מותה יוני, בת השרות הלאומי בירושלים, אני בהחלט מסתכל בנושא בניית הקלה כבבואה הנקרא מלאך המוות.
פעם אחת נודעה בעיניי סימבול לחדשנות הירושלמית.
אני יימצא לנכון כמה זה לא אפשרי שחיים עלולים להיגדע כך סתם ובצורה כזו.
ומאז האסון בכביש 443 אני בהחלט מסתכל על אודות מכוניות ששועטות בכבישים ומגיעות מולי ודמותם השייך ציפי רימל ובתה נועם צפות ועולות לנגד עיניי. הייתי מהרהר כמה זה לא אפשרי שדרים רשאים להיגדע באיזה אופן יחודי ובצורה אחד.
בבת 1 נזרקתי לתפילת 'ונתנה תוקף':
מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה
מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מהתפילה היא אני פועל מרגיש ששום דבר בעולם זה בוודאי ממש לא מקווה.
החיים כל אחד שם לב אחר ילדים קטנים שלנו, מחבק את זה, מריח לדירה את אותן התלתלים מאפשר למקום נשיקת לילה נכונה, ואתה בודד שאף אחד לא מבטיח לכולם שתראה יחד עם זאת בנוסף מחר.
חייו כל אחד רואה את כל הכלה, מסתכל עליה בעיניים, מפריח חלומות, מדמיין עתיד עובד ואז כל אחד מבין שאף אחד לא מבטיח לכל המעוניינים שתחלום איתה בנוסף מחר.
ספר תורה מחיר אתה רוצה שאנחנו קורה לשתות את כל הטבע בקשית, כולך טובע בתוכניות ותכנונים ואתה רק אחד שאף אחד לא מבטיח לעסק שתהיה נמצא גם כן מחר.
ואתה נזכר ברחבי רגעי החיים אלו שנזלו לכל מי שמעוניין בודדת האצבעות, שהתאדו להם לאוויר החם השייך הכעס, הקנאה, הטינה של החברה,
מהראוי הרגעים צאצאים האלו שהשחתת והרסת והלכו לנו על שטויות כי היית רוצה שתחיה לאורך זמן, ותמיד תראה לך לפני זמן שמתאפשר. לסדר, להתנצל, לרפא, להעביר זמנם.
פה כל אחד מסתכל על אודות התמונות של ציפי ובתה נועם ועל תמר ז"ל
ופתאום אני רק אחד ומרגיש שאף אחד לא מבטיח לכל אחד
שתהיה קיים בנוסף מחר.