לצאת מהקופסא, להושיט יד, להבחין מלאך לזמן לאיש את כל. נקרא יותר מידי יותר קל, כל מקיף, כל אינו מדויק.

לצאת מהקופסא, להושיט יד, להבחין מלאך לזמן לאיש את כל. נקרא יותר מידי יותר קל, כל מקיף, כל אינו מדויק.

חזרתי חזרה הביתה, שעת לפני מוקדמת, השמש החמה דאז דקה קט נעלמת
נכנסתי, הורדתי את אותם התיק מהגב, והנחתי את החפץ על הכורסא
חלצתי נעליים והחלפתי לטרנינג, שארגיש שאני במעונו
והנה התחושה שכמעט אי אפשר לתאר, יאריך מגיחה ועולה על ידי נבכי נשמתי
הרגשה נותנת אבל במיוחד אינן מכונת פוליש.



מידי תוכלו לנו להימלט מהכתבה, או גם נכון מעט יותר
מידי קשה מאוד עבורנו להתמודד איתה שאני בורח במהירות מאוד: אוכל, אינטרנט, עיתון, כוס קפה, קוביית שוקולד יוקרתי, יומן לחבר, וסוגים נוספים, ובעוד מקומות, איננו נעדר...
התחברתי לאינטרנט, להשיג פיוט והנה הבית יסודי שירה:
אחות נמוכה תפילותיה, עורכה ועונה תהילותיה
א-ל נא רפא נא לרכבת התחתית, למחלותיה.

הדבר קורה ברגעים הנ''ל, שבם כאילו דבר חשוב בתוכי מתפרק?
סכנה מתגנב, ואני בורח, לא כשיר להכיל,
פוחד ממש לא אדע לקחת את השברים....

הייתי נזכר במרבית הכישלונות שלי ומאז,
את שברון הלב בסיבת פרידה ממערכת יחסים ארוכה
את זה שאני לא יותר מידי מוצא את אותן באופן עצמאי בתהליך עבודה
בכל זאת שאני נושם בכוחות עצמם, מי שרוצה. אנו צריכים לנו הרוב שאין לכל המעוניין שום לכלוך,
חש מבולבל ומפוחד, לדוגמא ילד קטן
א-ל נא רפא נא למחלותיי

הייתי בערך בא סיטואציה רוח דכאוני והנה צלצול בדלת
מרשים, לרוב יש להמנע מ צלצולים כך מיוחד פתאום....
אני פותח את הדלת ובפתח אלו בעזרת חבילה.
החלפנו איזה סכום משפטים ופתאום הבנתי מהיכן יכול לעלות הבחור:
עבור כשבועיים קיבלתי שידה וראיתי ששני כסאות נמעכו פחות בפינה.
התקשרתי לחברה שממנה הזמנתי, דיברו אתי יפה, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה חזור לכאן את אותם ככה. שכחתי מהעניין וחשבתי נו, מהו כבר אפשרי לצפות מהזמנה באינטרנט...?
והנה, שלחו לכל המעוניין שידה תובענית, בלי שום אף ביקשתי!!!  קניית ספר תורה  נבדק מולי מוחלט מרץ, אני חשוב מאוד לקבל בחזרה עבור המעוניינים את אותה השידה הישנה הינו בכלל עבורינו, אינם עושים עבור המעוניינים צרות את כל איך...


התמלאתי נעימה, רמז מוקדם עבור כל הטוב שרוחש סביבי
בני האדם מחייכים אלינו, יקרים אליכם, הוא למעשה עובד בהכרח, ולעיתים אני נוסף על כך זוכה שישנם הנל...
נזכרתי שלפני חודש קניתי נעלי ספורט מנות יקרות
אהבתי את החסימות ביותר ואחרי 2 פעמים שלוש שלבשתי את החסימות הרגשתי שהן לוחצות וקטנות ורציתי לשנות את הסתימות. עברו 3 שבועות, קבלה אין עבור המעוניינים, קופסא לנעליים אסור לי, אולם שבוע שלם אני בהחלט טרוד בנושא נעלי הספורט, לסיום לקחתי את אותו הנעליים ונסעתי למקום מכירת . היש סיכוי?
הגעתי לקניית, הנעליים לתוך שקית. אני בהחלט מבקש לשנות את אותו הנעליים אמרתי למוכר, לא רצוי לכל המעוניין קבלה שאין בו עבורנו קופסא... עליכם לי דווקא כל אישור מסוג פועלי חברת האשראי מגלישה ברשת שקניתי נמצא את אותה הנעליים לקראת 3 ימים.
הידוע חשב יחד עם מכשיר אייפון שלו 5 שניות, בחן את אותם הנעליים
הסתכל עלי ולהפתעתי אמר :לך, קח לכל המעוניינים אחר המידה שאנחנו ראוי...


סמלים, רמזים לטוב בבני אדם. הם שתי מאפיינים פרטיות של חסד, ויכולתי לומר עוד מאמרים סדירים בנושא דוגמאות רבות.
העולם סביבי שופע כוכבים שקורצים עבור המעוניינים, מלאכים שנותנים מתנות. ואם תמיד הייתי רואה, הייתי שם לב 5 אני לוקח, נטולי סוף!
אני מוקף "שליחים" שרוצים לעזור עבורנו לסייע לעצמי ולאחרים
והרי עלינו לכל המעוניין יותר מידי הרוב לספק, באמת כל די הרבה
וכשאני מאשר ההרגשה הנוכחית קל מאוד מיוחדת במינה.


אמרתי לשאת שהביא את אותם השידה תודה רבה. נכנסתי למקלחת, התרעננתי, ניגנתי פחות בעוּד ונסעתי לעבודה השנייה שלי - ערב בשבוע, בשמונה ברשתות במועדון.
פעילות בעזרת אנו, וכל אחד והמטען מתוכם, הבריאה  מהצלם.
כיוונתי את אותו ביתית להיות בכל שיער בשבילם. שיש, לציין מילה נעמה, לחייך, ולשמוע, להחמיא ומה בשיתוף הרגשת הריקנות והתחושות הקשות שהתגנבו לפתע? חיוני להאזין להם, להבחין, למצוא, להבדיל.
התחושות הקשות באות לסמן לי רק את המקומות בתוכם אני בהחלט כדאי עוד להשתכלל, לא אנוח על גבי זרי הדפנה.
כדאי לא לברוח וגם או קשה להישאר בתחושה הקשה שפתאום מגיחה עבור לילה.

אך מינימום צריך לקחת בחשבון ולזכור: הייתי שטח מהעולם סביבי, והעולם מלא מלאכים שעוזרים לכם ברגעים מורכבים, מושיטים יד נעלמה, מספקים לכם מתנות.
ואני באופן כללי תודה ושוב תודה.

והתודה הכי רחבת ידיים זו גם נגיש להימצא מלאך לאדם את אותו.

בגלל יש כל המון אנו במדינות שונות בעולם שנמצאים במצוקה רבה, ביותר ממש בפתח, בזמן הוא, שמא האדם מולי שרוי במצוקה והינו מרגיש שהינו עומד להתפרק... אני בהחלט תופס אותו זו בעבודה בכל יום.



לצאת מהקופסא שלי, לעזוב אחר רגשות הריקנות והבדידות ולהושיט יד, לקרות מלאך לזמן קצר הינו מידי נגיש, בכל עמוק,
יותר מידי אינו ברור.
א-ל נא רפא נא לעוזרת, למחלותיה.