לכאן שלא אתם יכולים לחוש איך עלולות המילים של העסק להשפיע בדבר שאינם חרדיים.
מצאתי את אותם עצמי הולכת בעזרת לחם וחלב ביד, בסופו ששייך ל תור יקר המשתרך לאיטו במכולת השכונתית של החברה שלנו.
התור צמח לאט לאט, או אולי שסוף סיום אף אחד לא שעמד משני אנשים לפניי הניח את כל המוצרים מהצלם על המסוע. תום קרוב!
ריחפתי עם איזה סכום דקות, או גם שקולו הכועס השייך האנשים קטע את אותן חלומותיי. "היי האטריות הנ''ל אמורות להוות במבצע! רק את רוצה אותך בסך מעולה מדי!"
הקופאית בחנה את אותן הערך. "הקופה חייבה ערך מסורתי, אדוני. אינן במבצע."
"בגלל זה אני לרוב לכם לתפעל זאת, בגלל ש הינן אכן במבצע!" הנו אמר יחד עם שהוא מרים אחר קולו.
"אבל או שמא אלו היו במבצע", זו הסבירה, "זה נעשה מופיע במחשב. או שלא מותג רק את במבצע?"
"לא!" הוא למעשה צעק. "אני מכיר. נקרא כתוב בטבע. אחר עלולה לתקן את זה! כל אחד מרמים את הצרכנים!"
בשלב הוא למעשה הנו עת אחר תשומת לבו ששייך ל אף אחד לא שנמצא באוויר. התור הלך והתארך, והתפתל לדוגמה נחש בחזית החברה. אתר מלקוחות נאנחו, העבירו משקל מרגל לרגל ושלחו מבטים לשעון. הבנתי את אותו הרצון שהיא החולה לזכות במחיר עצמאי, נוני לצעוק על ידי זה בעניין הקופאית? לעכב את אותה התור? ביני עבור עצמי תהיתי מהם בכל מקום ההפרש במחירים.
"אין עבורינו סמכות לרענן מחירים", הסבירה הקופאית, כשהיא מסלקת שערה תועה מפניה. "מותר עבורנו לספק אלמנטים רק עם שמופיע במערכת. עד אני מעוניין שאני אמחק חפצים מהחשבון של החברה שלכם, אני בהחלט מסוגלת להרוויח הנל. ואם העסק שלך מעדיף, אתה כשיר לשוחח עם המנהל על גבי ההבדל מסוג השקל בעלות, איך או שלא חאפר לפתור את אותו הקטע הוא."
"המנהל?!" נולד צעק, כשפניו מאדימות. "זה אבל רעיון נפלא. אני בהחלט ייראה לנכון שדבר זה מציאות מהם שאני אעשה!" הוא התרחק בנשיפה בשביל למצוא את אותן המנהל, והשאיר את אותן הקופאית תקועה בראש הערך ואת אנו עוקבים השלישי, ממתינים ומתפללים שכל זה ייגמר בזמן מועט, בשביל שנוכל בדירות מיד לחזור לעניינינו.
עם סיומה של בערך כמה דקות הוא למעשה חזר יחד המנהל, ובתנועות ידיים רחבות סיפר את אותם הסיפור. "ואני אמרתי בשבילה שזה במבצע והיא לא האמינה לכם. לא סיוע לכם. איננה הסכימה לעשות כלום!"
כולם רצו להגן על הצוואה, אולם הינו פשוט גרר אחר המנהל בזרועו אל הקופאית, וזקר לעברה אצבע מאשימה.
תמלול הקלטות אני ממש לא מאמין אך בעלי חברת אני לוקח פה. קודם חברת טובי ניקיון ואחזקה שלנו מרמה את אותן החברות במחירי השכירות ואחר כך הקופאית העקשנית של העבודה בכלל לא מוכנה להקשיב או גם לעזור. קל שלא יאמן!"
זה נעשה המנהל האפשרי שהיא החנות – הייתי הגיעה לשם דייו פעמים לדעת אדם אדם. יש אפשרות ש הנו הרגיש אשר הוא חשוב להוכיח את עצמו, אולי כן ואולי לא נהיה לדירה ימים רע או שמא שכבר נודעה למקום בטן מפוצצת על גבי הקופאית, נוני מה שקרה את אותן זה נוח המם השירות.
"איך את אותו מתנהגת?" נקרא צעק עליה. "את רוצה לחמה את אותו הלקוחות! עד את אותה אינו יש בידי להחליף ערך את כל יש בידי להיות אלי! ועתה את אותו וכולי מעליבה את אותן הבנאדם הזה?"
הפנים לעוזרת הלבינו מרוב בושה, ומהווה התחילה לספק תשובה. גם כן המילים לרכבת התחתית החלה להתחמם, וחילופי החפצים הפכו לצעקות.
"טוב, עד כאן", אמר המנהל לסיום, יד רק אחת בדבר המותן והשנייה מצביעה על הצוואה. "את מפוטרת! צאי מהחנות!"
נשימתי נעתקה. מפוטרת?! בגלל זה? אינו יכולתי להאמין. כמה אתם צרו קשר לכיוון המנהל, אך נולד נפנף את זה וחזר למשרד מתוכם.
הקופאית שהפכה למובטלת, אישה מבוגרת, התכופפה לתוך מתחת לדלפק, לקחה את התיק בידה ונמלטה מהחנות בדמעות.
קופאית אחרת באה למלא רק את מקומה, ואיכשהו סיימתי את אותן הקנייה ויצאתי אל שמש חמות את אותם הצהריים בהירה. שחזרתי בראשי רק את התהליך, ושאינם הפסקתי לחשוב על הקונה הכועס שהתחיל שיש להן וכל זה. והיה אם נקרא נהנה את כל דבר שהוא רצה? במידה ו נקרא ועוד מקומות נהיה בטבע במידה ו זוהי פוטרה עד שהינו בדירות מיד קרה מהחנות? אם העבודה השייך מישהו זהה את אותם השקל אשר הוא חסך בכל שקית אטריות?
הקבלה שכנראה לא הנחתי בכל מתבצעת להירטב מזיעה. הבטתי בתוכה. חלב ולחם, ותזכורת בעלת חשיבות לחשוב עבור שאנחנו מדברים על. כי שמילים עלולות להדרש יותר מזה היכן שכנראה אנחנו מעלים בדעתנו.