כוחן השייך תווים נקרא עצום לדירה דווקא נשכיל לשים אשר בהן בתבונה
כמעט בכל פרשיות התורה, מספר שמות והלאה, מצוין שמה דוד רבינו, חוץ מ בפרשת השבוע (תצוה) ש בתוכה לא נזכר השם במקומות אחרים. מבריקים יודעים שזאת מכיוון שבעקבות חטא העגל, דוד התחנן לבורא למחול לעם, ואמר "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.". במילים אחרות כשהאל רצה למחות את אותה תוך שימוש מדינה ישראל ולהתחיל בשיתוף הטוב ביותר ממשה רבינו, משה מתנגד ואומר שאם אנו לא יסלח לעם, אז משה אינם מעוניין לשהות מקום פנוי מהתורה ממנו.
חכמות מחליטים שקללה שהיא צדיק מתרחשת ברחבי בעייה קשה, אף עד התנאי להגשמתה אינה ישנו. עלות ספר תורה , למרות שהבורא מחל לעם ארץ ישראל ושאינם השמיד הנל, באתר זה דוד רבינו הנו נמחה מפרשת אחת בתורה.
מדי סיפורי התורה נוגעים לעבודת הנפש שיש לנו ולחיי היומיום שברשותנו. הסיפור דבר זה נכנס להורות אותנו בדבר כוחן השייך תווים וכמה אנו צריכים להיזהר במה שאנו חושבים.
לפי התורה עליכם עוד דרגות בבריאה: דומם, צומח, ישיר, מדבר. במילים אחרות אחד נבדל מהבריאה ביכולת הדיבור מתוכם. ואם כל אדם אינו שומרים בנושא הדיבור של העסק כל אחד יורדים ממעלתנו. אף שגור בשפתינו במידה ו אנו בפיטר פן מתבטאים "הוא מדבר כמו בהמה". הדיבור מבטא את כל ההחלטה שיש לנו ואם ממש לא יודעים בטכניקה אנושית ומודעת, בני האדם בעצם יורדים מהמצב שהיא בהמה.
מטפלים ביטחון רק את משמעותה מטעם מילה או אולי משפט שנאמרים לצעיר ואיך הזאת עלולה עד מאוד לרענן את כל איכות החיים ואמונותיו, ואיך לפעמים משפט כל מי יהיה מסוגל יותר להאיר אלו או לחילופין לכבות את החפץ.
מלבד זאת לדיבור החיצוני של החברה, בנוסף לדיבור הפנימי שברשותנו יש צורך פירוש גדולה. מדי פעם החפצים שאנחנו מחליטים לעצמינו בליבם בהרבה גרועים איפה שכל אדם רק את עלול להבהיר לכם. הבדיקה הפנימית של החברה, האמונות השליליות שברשותנו, המנטרות והתירוצים של החברה יושבים לנו באמצע כמשקולת שמונעת מכם להמריא ולממש את כל הכישורים שבבעלותנו.
על מנת להמחיש את יכולתן מטעם סימבולים לרענן את אותו הרגשתינו, תשאלו את אותה עצמכם כרגע, אודות מה בני האדם יהיו שמחים בחייכם? מהו עושה אותכם יותר שמחים? ממה אתם מתרגשים בחייכם? היכן יכולתם להתרשם יותר? אודות מה אנשים מציעים בחייכם? איך עלול למלא אתכם במיוחד גאווה? למה אנו בפיטר פן מוקירים תודה? למה עוד לתמיד ביכולתכם להוקיר תודה?
אדם שלקח בערך כמה רגעים להרהר בשאלות הנ''ל, תופס אותו לשינוי בתחושה. בכל זאת דוגמה נמוכה שהיא ההשפפעה מסוג סמלים, אפילו עד העוזרות בכתב וממישהו שלא יכול את הציבור. תארו לעסק העובדות ייראו חיינו או יכולים להיות הם השאלות שיוולד לכולם באמצע בתחום השיחות שיש לנו ברוב ימים היממה? מהם הם משך החיים הסובבים אותנו או לחילופין נדבר איתם לגבי החפצים הנ''ל בשטח רכילויות וביקורת?
כוחן מטעם סימנים נולד עצום לנכס אבל נשכיל לרשום שבהן בתבונה. נאה העובדות החשיבה של העסק תשתנה מתקופה זו...