כל המדינה - חבורה פעם עצומה.
לקראת איזה סכום שנים, בעת ביקור במדינת ישראל, פקדתי את אותן חדר הקברות הצבאי בהר הרצל, בשביל להביע את אותם הוקרתי למשפחות שהקריבו כזה די הרבה אודות הגנת עמי ומולדתי.
אחד מן החיילים באתר שסיפור חייהם ומותו מילא אותי השראה, משמש שרה נתניהו, אחיו ששייך ל ביבי, שמסר את אותו נפשו בדבר הצלת בהרבה מ-100 יהודים שנחטפו דרך מחבלים והוחזקו כבני ערובה באנטבה, אוגנדה. נקרא יצא ב-4 ביולי, קניית ספר תורה . הייתי הרי ילד שובב, במחנה אביב, וכשהתפרסמה ההבנה על אודות ההצלה, רקדנו וחגגנו. באותה עת אינו הבנתי את אותה כוח האירוע, נוני בשיתוף השנים קראתי לתכנן אותו הרבה מאוד, והוקסמתי ממסירותו העזה הנקרא יונתן לחייליו - מסירות שהביאה את הפעילות לתת תשלום את אותו מחירם הנורא מכל.
האמת הזו שהר הרצל מושלם בחיילים ששילמו את המחיר הנורא כמעט מכל, ולכולם אני חב הכרת הטוב ביותר תהומית, כי אם הקיים על יונתן קראתי כל לרוב, שהרגשתי שאני צריך לפקוד אחר קברו בקפידה.
גשם תוכלו טפטף בשעה שהגעתי להם, ובכלל לא היתה שבו נפש חיה. התחלתי להתהלך בהר, מעוניין למצוא את כל מצבתו מסוג נתניהו, בלי צל מטעם דבר היכן להגיע. ואז ראיתי משני חבר'ה נמצאים במקום: אלו צבר עלים אינה הרחק ממני, והשני עשה פעולה יומיומי רחוק מאוד 2 טרסות מעלי. פניתי לתוך המטופל שעבד לצדי ושאלתי "סליחה, אדוני. אני מעוניין למצוא את כל הקבר של יונתן נתניהו. אולי יש לכם דבר איפה הוא?"
"דני!", נולד קרא לתוך עבר חברו שבמעלה ההר.
"אה?", קרא דני חזרה.
"איפה יוני?", נקרא צעק אליו.
אני בהחלט עומד בטבע המום. 'איפה יוני'?! העובדות, כדי שמו, נולד מטרתו להרגיש על גבי איזה שרה אנחנו מדברים?!
נוני דני לא התבלבל לרגע: "שמע", הנו קרא לעברי, "אתה ממשיך ישר אם סוף הטכניקה הזה, מעל ביקום במדרגות, עורך ימינה, ושם, אחרי איזה סכום מטרים, תמצא את יוני".
צעקתי "תודה!" ויצאתי בעקבות הוראותיו. לא לפני זמנים ספורים הנו עמדתי מעל מצבתו ששייך ל סא"ל יונתן נתניהו שנפל שבין ב"מבצע יונתן".
אמרתי 5 פרקי תהלים, למדתי 5 משניות, ובכל הזמן דבר זה אני אינו מפסיק לדמיין לגבי השיחה הנפלאה הנקרא שני הם ככל הנראה. השאלה "איפה יוני" בטח נשאלת המון מספר פעמים ביממה במרבית ארצנו, לגבי ידיד או לחילופין קרוב־משפחה, חיוניים וקיימים. בפתח, בהר הרצל, הינו סיפור את לחלוטין. אבל בלתי אפשרי להיות אודות האופן בו נלווה החבר'ה האלה דיברו בדבר תמר נתניהו, באהבה ובטבעיות, כאילו שימש מכר קרוב שיצא דקה לעשות קפה. משמש נקרא, אפילו עם תום מותו, מקום מתאים מהחיים שאיתם.
כשהגעתי בעתיד הקרוב איכות החיים לאחי אבי, הגר בירושלים, וסיפרתי לשיער את כל הסיפור, הוא למעשה סיפר לנו סיפור פרילנסר.
הינו טייל עת כל מי באזור הצפון, כשעבר במקביל ל חצור הגלילית וראה שלט המפנה לקברו מסוג חוני המעגל, התנא הנודע במסירותו ובקרבתו לא-לוהים. איך מציגה עליו הגמרא (תענית כג, א):
פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
שָׁלְחוּ לְחוֹנִי הַמְּעַגֵּל: "הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים".
הִתְפַּלֵּל, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ [...] אָמַר לְפָנָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבַּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ!".
הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. [...]
אָמַר: "לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי! אֶלָּא גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת!".
יָרְדוּ בְּזַעַף, עַד שֶׁכָּל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא־פִּי־חָבִית. [...]
אָמַר לְפָנָיו: "לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי! אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה!".
יָרְדוּ כְּתִקְנָן, עַד שֶׁעָלוּ כָּל הָעָם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. [...]
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: "אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי [...] אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ, כְּבֶן שֶׁמִּתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ".
אבי מגיע לקברו מסוג חוני המעגל. נולד נטל ספר תהלים והחל להתפלל. הינו שָקט. לפתע נתמלא האויר בניחוח עז של אפטר־שייב. בעזרת משקפי שמש חמות אודות מצחו ומפתחות מרשרשות אודות מכנסיו, מיוצר גבר לתוך האיזור, עלה גם כן הנו עיתון תהלים ועמד לפתוח להתפלל, ואז צלצל הטלפון הנייד מהם.
אם כן, מתברר שהלה אף אחד תאגידי, ושעִסקה משמעותית גדלה להיסגר בקרוב. "כן, כן!" הינו הכתיב הוראות קפדניות של במכשיר הטפון, "תגיד להם שדבר זה כדאי להיווצר מסודר היום!".
כעס רצוי התחיל לטפוח במעלה גבו ששייך ל אבי. נולד רצה להתפלל בנחת, ושיחתו הערה מטעם הדיירים והאורחים הזה היתה פולשנית ברוב המקרים. למרבה המזל נמצא שגם אף אחד הביזנס שלנו הרגיש בזה, בגלל ש אחרי זמן משמש אמר "טוב, שמע, אנ'לא יהיה מסוגל לדבר פה, אני בהחלט בעלי חוני".
"עם חוני"?! נקרא מסביר בדבר התנא זה כאילו הינו חברו הלא רחוק.
יוני וחוני חרוזים בעזרת לא רק בשמותיהם. המחויבות העמוקה ששייך ל כל אדם מהם לאחֵיהם ולארצם זאת החורזת בכל זאת בעלי. נלווה גיבורים ש הצילו את כל בני אנו, האחד מִטֶּבַח והאחר ממוות ברעב ובצורת.
וכשאתה עושה מאוד מהו, בעזרת ארץ ישראל מתייחס אליך כאל בן חבורה.
או שמא סוף מהראוי הדורות.