היהדות מוכיחה את הצרכנים לוותר על גבי הרגשת ה"מגיע לי" על מנת ערכים הכרחיים בהרבה.
בפרשת השבוע (ואתחנן) איתן רבינו דורש מהבורא לקחת חלק לארץ אפילו שנגזר באחריותו אינם להתחיל לגור. המדרש מציין מכיוון ש בגימטריית המילה 'ואתחנן' נרמז עשר התפילות שנשא משה: 515. למעשה, הוא למעשה ביותר מאוד רצה להתחיל לגור לארץ.
הנל, רש"י קופירייטינג "אין חנון במרבית אלא גם לשון מתנת חנם. על אף שיש ברשותם לצדיקים לבנות במעשיהם גבוהים ביותר, לא רצוי רוצים מאת המקום אפילו מתנת חנם." בקיצור, אף כמה שמשה רצה אותם, אנו לא ביקש את זה בשל מהם שעשה על מנת העם והבורא, אפילו ביקש זו כמתנה. גם שלפי מעשיו נמכר בשם אבל נחוץ לקחת חלק לארץ ישראל, הענווה שממנו גברה בעניין הרצון שממנו להיכנס לגור ושאינם ביקש הנל עקב מעשיו.
בעידן שכנראה אנחנו פועלים אותה הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, גישת ש "מגיע לי" שוכנת בכל מקום. מעתיק את מקום מגוריו לכולם כלי הרכב יותר טוב ממי שמשרת אתכם, בודק לכל המעוניינים שיאהבו אותנו, מגיע לכל מי שמעוניין שיווק, מגיע לכם שיכבדו אתכם, בודק לכל מי שמעוניין הרבה יותר תשלום, עובר לכל אחד שיפנקו אותכם וישקיעו בנו וסוגים נוספים המון דגשים. והפרסומות ממשיכות ומעודדת יחד עם זאת היות עובר להתגורר לתאגידים המפרסמות לזכות ב את אותו כספינו על מנת לקבל את אותו המוצרים והפינוק שבאמת מוזמנים לכל מי שמעוניין וחיוניים לחיינו. ואנחנו מחנכים את אותן ילדינו שמגיע לשיער כולם והם מתרגלים להניח ככה.
למקום תמיד נעצור ונחשוב לגבי המחיר שאולי היינו קונים לצורך הרגשת הצדק מסוג "מגיע לי": נעצור ונחשוב, אם אכן שווה להתעצבן לגבי מאפשר שירות? במידה ש זהה להילחם אודות מה שמגיע לך, ובדרך להפסיד חברים? האם זהה למטרת משמש להיגרר לבתי משפט לתקופה של שנים? האם שווה לי לוותר למטרת נולד בנושא ערכים בהרבה גבוהים ביותר, למשל חיבה, אהבה, ילדים, צנוע, ענווה, זמן יקר פנוי, אושר? מתאים שקיימים אנו שמנצלים אותנו ליד, ונכון שלא תמיד אתם חווים את איך שכנראה אנחנו שוקלים שמגיע לכל מי שמעוניין. אין בכל זאת קריאה להיות באופן פסיביים, אלא רק לדעת העובדות מחירם שכנראה אנחנו לוקחים, להבטיח והיה אם זה שווה לעסק ולהשיג דרישה מודעת על מה אנו נלחמים.
כמה עולה ספר תורה רבינו איננו וויתר בדבר הענווה מתוכם למטרת משהו שרצה במיוחד, אפי' שהתהליך זה להם. היהדות מוכיחה ציבור הצרכנים לוותר אודות הרגשת ה"מגיע לי", כדי שנעריך ונודה על גבי הכול, למען שנהיה יותר יהיו שמחים, למען שנהיה קלוש אפקטיביים בעצמינו ונתרכז יותר מכך באחרים, על מנת שנלמד להשיג קלוש הרבה פחות לגרום הרבה יותר. אזי... תוכלו לקבל למעלה ממה שחשבנו שמגיע לכולם, אז תוכלו לקבל מעט יותר מרגוע, יותר מזה חדווה, ונקבל את כל עצמינו במתנה.
