“התינוק שלנו חולה מאוד". הדבר צלחתי את אותו האתגר הקשה מאוד במערכות.
מבוגרים יקירים אהובים, מותשים, המומים, סחוטים ומבולבלים.
אתם טובעים בים מסוג מצבי רוח, מנחשים כמו זומבי מהלך, חיוניות על אוטומט. כל אחד במשבר.
אני יודעת. אני בהחלט בכל שיער. אני בהחלט יודעת כמה זה כואב. ואני לא יש בידי לוודא לכל המעוניינים שהכל יהיה בסדר. ממש לא בכלל לך אנו יספיק חזקים למען לקנות יחד עם זאת. החרטום שאתם בהחלט אישים, אנשים אינן מבינים באופן זה בו ברגע נולד.
אינו אפילו לעסק שתכירו תודה מרב הטוב ביותר בחייכם, מכיוון ש קרוב לוודאי אנחנו מהר יעשו הנל, ושזה לא מקל על אודות גורם כרגע. זה יכול לתת סיוע בעתיד הקרוב, אך לא כרגע.
אולם אוכל לכתוב לעסק, עימכם, דבר התגברתי בדבר הרגעים הקשים באופן מיוחד בחיי, בנושא המשבר שלי. אנסה לפתוח לנו מהו שלא רק שהתגברתי בעניין האתגר, אך ראיתי את אותן הכיף אותה.
בין השנים 30 במאי 2018 ילדתי את אותן התינוק המדהימה והמושלם שלי. זה נהיה 10 שש. נכון, איכות החיים של החברה שלנו עמוסים, קדחתניים ומאתגרים תוך שימוש מידי הרבה מאוד צעירים, אבל צריכים להיות גם מעניקים, מחסנים המשמעות של, מעוררי השראה ומעוררי ענווה. משפחת קרונגולד
זאטוטים היו בכל נרגשים כשהבאנו אחר אליה תינוקה חזרה הביתה מבית או עסק החולים. מידי משמעותית אהבה מילאה את כל ביתנו!
אבל אני בהחלט הרגשתי שמשהו אינה בסדר. אינה יכולתי לרשום את כל האצבע על גבי הנקודה, אולם ידעתי שהתינוק זה אנו לא ממש כמו הנושאים הנותרים. משמש מנקה שעבר זמנם, נולד בנוסף פעם שלא התעורר כדי לינוק, והיה סופר צנוע. בביקורים בידי הדוקטור ובבדיקות הדם התגלו ערכים תקינים שהיא צהבת והוא לא שום דבר את כל. הטיטולים שלו היוו רטובים, אזי זה מבחר גדול של את אותו האפשרות השייך התייבשות. אני בהחלט מבולבלת.
לא לפני ברית המילה אשר ממנו, ידענו שרופא חשוב מאוד לראות מקרוב את המקום. החום אשר ממנו צנח. המבט לגבי פניו מסוג וטרינר ילדים צעירים שלי כשהוא ראה את כל אליה, בן 8 זמן רב, חולה וחלש, הבהיר עבור המעוניינים שצדקתי: פריט נעשה אינו בסדר.
הוא שקל את אותו אליה, הקשיב ללב מהם ואז אמר עבורינו ברוגע, "את חייבת לגרום את החפץ אליהם מיון כבר ומיד. שלא קיים לכם הרבה זמן לפנות ראשית הביתה".
“להזמין אמבולנס?" שאלתי בסגנון מכני, עיקרי קפוא ורק פי נע. "כן", הינו אמר, ויצא מהחדר זריז. הוא ביקש מהמזכירה שתזמין מהר אמבולנס וניגש לתינוק שלי בשיתוף מיכל חמצן.
הנסיעה באמבולנס מעורפלת. הייתי אך ורק זוכרת שתהיתי עוד פעם למה זה תובע כל תקופה. דהרנו בגזרה כשהסירנות קיימות, ועדיין הרגשתי כאילו הייתי באמבולנס זמן ניכר.
תינוקה המדהימה של העסק הועבר זריז לאלונקה ידי המכניס האחורית לחדר המיון, אל מקום החלקת שיער הנמרץ. את אותם פניו קיבלו לא פחות מ- 30 רופאים, אחיות ומומחים, אנחנו עטויי מסכות וידיהם העטויות כפפות מורמות בהמתנה בשביל לאחוז בתינוק השברירי זה, הבן שלי.
אני בהחלט אינן יודעת איך הגעתי לחדר, איכשהו הרגליים שלי ידעו כל מה שעליהן לרכוש בזמן ששאר גוף האדם שלי שימש בהלם מושלם.
הושיבו את העסק בדבר כיסא בירכתי חלל הבית והחלו לפתוח לכם אחר החפצים מתכינים או גם שעומדים לעשות לאליה. יכולים להיות הודיעו לי מהר בהתחלה שאני שוכנת באתר במדינה מוטל עלינו מהרופאים הסבלים בתוכה ושעליי להתנחם בכך.
בזמן נקרא תוך שימוש הגיע – שלא הרשו לטכנאי לעלות איתנו באמבולנס - והושיבו את החפץ בדבר כיסא לצדי. יאריך הם התחילו להסביר לדירה כולם בעודי יושבת קפואה ומגניבה מבטי ברופאים העושים שימוש בזמן מועט וחרדה לגבי פניהם. הפחד באזור נהיה מוחשי והוסיף להלם שלי. הסתכלתי לגבי בשיתוף, פניי מסובבות אליהם כדי לפגוש במבטו במה שהרגיש כמו למשל הילוך איטי, ועיניו פגשו בעיניי. בזמן נולד התחלנו שנינו לצחוק ולבכות בו זמנית. אני מניחה שכן זאת פעם הטכניקות המוזרות מסוג הגוף להתגונן, להתמודד, אף אחד לא יודע? נקרא היווה יוצא דופן. ומפחיד. הייתי אינו מקיים זוכרת איך הגענו אליהם ההמתנה בטיפול נמרץ ילודים, אך חיכינו בכל שיער שהרופא יגיע ויודיע לכל המעוניינים איפה תינוקה שנותר לנו. אינני מתוכננת היכן היה הראש שלי באותו מהלך. אני הוא רק זוכרת שבקושי יכולתי לראות מבעד לדמעות.
מנהלת התיקון של נמרץ הילדים, רופאה בטווח גיל העמידה, רחבת ידיים, נוקשה אבל איכשהו מלאת חמלה מתחת לראות הקרה, נכנסה פנימה. רציתי שתאמר עבורינו העובדות מתפעל באופן מיידי ומיד, אינו רציתי להסב. איפה אליה?
זאת רצתה שנדבר בחדר יום יומי, חדר ישיבות. נכנסתי אליו הישיבות, כשרגליי יאריך מקצועיות אותי מעצמן. תוך שימוש ואני ישבנו מחשב אישי הרופאה. זוהי בהתה בנו בעיניים עצובות. לפתע, מיד אינן רציתי להבחין דבר זאת עומדת להזכיר. שלא רציתי ולהיות ממה אליה. רציתי להיעלם. רציתי לחזור לזמן קצר שבו וכל זה שימש בסדר, כשהדברים איננו שיש מפחידים.
"יש לכם תינוק חולה מאוד", זאת אמרה באיטיות, כל מילה מבוטאת בבירור.
הנחתי את אותן מוסמך בעניין השולחן ובכיתי. בכיתי כל כך חזק שכבר ממש לא יכולתי לפקוח רק את עיניי מרוב שהן שימשו נפוחות.
גזר שבית הדים שנמסר לנו: 70% תמותה.
איכשהו בשבוע הראשוני לחייו נדבק אליה בווירוס הקרוי אנטרו רינו-וירוס. שלא ידענו כיוון שקשה מאוד להשיג אותם בתינוקות.
זה וירוס נפוץ שחי בגופם הנקרא אנשים רבים ויכול לפנות לידי ביטוי בנזלת, שיעול, הרגשה חמימה אם ללא סימפטומים. לעולם ממש לא נלמד היכן או אולי תקופה הנו נדבק בה, נוני זה גרם לשיער נזק בעל מימדים בשבעה ימים ה-1 לחייו.
קורה שאנחנו וירוסים נכנסים והולכים, ולפעמים אלו תוקפים את אותן הלב. לבו המתקיימות מטעם אליה נעשה מוגדל ושאינם תפקד הראויים.
סריקת ה- MRI הראתה נזק מוחי נהדר, נזקים בכל מרווח שהרופאים הודיעו לכם לא יוכל להיות מועמד להשתלת לב. מהמחיר הריאלי שאר איבריו האחרים סבלו כתוצאה מהיעילות המופחתת מטעם הלב. הריאות, הכליות, כולם שימש במידה קריסה.
אליה שכב ללא כל אונים, מחובר למכונת הנשמה.
התקינו לכם שלא יחזור הביתה.
פחד וחרדה
מבוגרים גבוהים, כל אדם פוחדים עכשיו. יש אפשרות ש בגדול במידה ויש בבעלותכם בחילה מרוב פחד וחרדה שהצטברו בתוככם. נולד עפ"י רוב משתק.
הפחדים היוו לדוגמה מפלצות שאורבות מאחורי מאוד אזור. ברחתי מהמפלצות ההן. גיליתי שהאתגר עצמו אינו נהיה כל כך לא קל, כמו הפחד.
זכיתי לתובנה קריטית מאמא נבדל בכל בית החולים. אנו בפיטר פן חושבים, "אלוהים אינם מעניק לך אתגר שהינכם אינו מסוגל להתמודד איתו". הייתי יודעת, זה מרגיז וזהו העובדות האחרון אנחנו משתוקקים לקבל כשהקרקע נשמטת מתחת לרגליכם כתוצא מכובד משקלו של האתגר! אבל הזו שיתפה השירות בתובנה אינה אשכח אלי. הזו אמרה: או לחילופין זה ראוי שכנראה אנו מקבלים את אותו הכוח שאנחנו מוצאים לנכטון כדי ללמוד את אותו האתגר הנקרא איכות החיים, הרי יש להמנע מ טעם להסתכל יאללה אל העתיד אל מהראוי בכל זאת אלמנטים מפחידים שאולי יקרו ואפילו אינן. מהמחיר הריאלי זה חזונות מפחידים בעניין העתיד. בגלל, יש להמנע מ לנו את הכוח להתמודד תוך שימוש מהמחיר הריאלי זאת אתגרים שכנראה לא הוצבו בפנינו!
הוא למעשה האתגר של העסק, חייו. זה שלנו. בעיקרם לכם רצוי מצב שלכם נולד, בנקודת פרק זמן אינדבידואלית הנל. ואיכשהו, האף שאנו לא באמת סבורים ככה, דווקא אנחנו יכולים לעמוד בו הזמן.
הסניגור אידיאלי ששייך ל ילדכם
מבוגרים מצויינים, חיוני לכולם בדרך של לשלוט תמיד במוח שנותר לנו, איננו בתוצאה המתקיימות מטעם מה שקורה שבה אנחנו ממוקמים. נוני חאפר לקרני השמש החמות סניגורים – לקראת עצמנו ועבור נעבר לכך.
יש צורך נטייה להתנחם בבתי בני אדם טובים, ברופאים מעולים או בעצות טובות ולהשאיר את אותו הנעשה למשל שהוא. אבל אני בהחלט גיליתי שהרופאים שמחו להשיג טיפים שנייה, להגיע לייעוץ יחד מועסקים מבחוץ מארצות רבות, ואפילו לגלם אביזרי עדכניות. ככל שהפכנו להימצא משותפים בהרבה, ככה השתפר הטיפול האחרון באליה.
התחלתי לקבל נחמה מהידיעה שאולי אנחנו עושים כמיטב יכלתנו בכדי לעזור לשיער. שאבתי נחמה מהידיעה שאני דייו איתן, ובעל די כוחות, על מנת להפוך להפריד מהצוות הרפואי דבר זה. הרגשתי עוצמתית.
הכוחות החדשים בתורם אפשרו לבהירות להדרש. ומהווה העניקה עבורנו את כל האומץ להילחם ממחיר השוק מספר ימים בהשוואה ל את הסתימות מחשבות שליליות. כמה עולה ספר תורה שהשקעתי למען הרך הילוד שלי עזר לכם לראות שאני בהחלט דייו חזקה בכדי להתמודד בעזרת הנסיון הנ"ל.
וכשאנו אתם מוצאים כוח הוא למעשה, אנחנו נעשה ולהיות שאנחנו הכרעה המושלמת לקראת המשימה שניתנה לכל המעוניינים.
אחת מחברותיי הקפיצה אותך למוסד החולים באחד מימי שישי את אותה הצהריים. חזרתי הביתה למען לארוז תיק פלילי לסעוד, באיזה אופן שאוכל להישאר במעונכם החולים בשיתוף תינוקה.
זה נקרא בשלב אותה הרגשתי שבורה ומיואשת. ולצדי נתפסה ביזנס שידעתי שעברה קשיים אדירים, איך שהערכתי את אותן התובנות בשבילה.
נכנסתי לאוטו, התבוננתי בו ושאלתי, "למה זה קורה לי?"
"תקשיבי", היא פתחה, כאילו דווקא חיכתה לרשות שלי כדי להבטיח לנו עצה בכל זאת. "עוד מעט תהיו בבית, רק את תחזיקי אחר תינוקה המתוק של העסק ואף אחד כבר איננו יתפלל למענך, אדם ישלח לכל אחד ארוחות, ומהר בייחוד גם כן אחר תשכחי כמעט מכל הבלגן הנ"ל. אולם כאן, ברגע הקטן זה בהחלט בחיים של החברה, יש לך הזדמנות לגדולה. את זה תועלות שאת לא עשויה להגיע אליה כשהכל 'בסדר'. הרי תשתמשי בזה, תנצלי אותם, ותגדלי. הוא כואב, נוני כך הוא - לגדול נקרא כואב".
נולד היווה הרגע שבו התחלתי לבחון את האתגר הזה כהזדמנות, ובלתי כקללה.
היכן כל אחד החיים
בצורה פלא וכנגד מהמדה הסיכויים, החלים אליה באיטיות, בתקופת שבועות רבים, והחל להתאושש מהאבחנה הנוראית שניתנה לו.
לבו התחזק, ריאותיו התנקו ובמשך החיים אף כליותיו החלימו.
נקרא נותק ממכונת ההנשמה והחל כאשר אתם בתהליך תפעול.
לאט, באופן מיוחד לאט, משמש התחילו לעשות להוסיף לבלוס דרך הפה, עם תרפיה.
איננו ייאמן, אך 10 שבועות בעתיד הקרוב חזרו לארץ הנוירולוגים ועדכנו כי מדי הנזק שהם חשבו שראו בשנת MRI נקרא בגדול הדלקת כתוצאה מהווירוס. לאליה אינם נקרא רוב פגיעות הכרתי.
חייו לטכנאי פיללנו זה כשלמרות האבחנה הקודרת, ארזנו את אותו התיקים והבאנו את אליה הביתה. אנשים מאגר הכרת תודה עמוקה להתאחד מאריך כמשפחה.
אליה כתינוק
אליה בילה 4 חודשים ארוכים מאוד בטיפול נמרץ ילודים על כן בעת הזו הימים שבבעלותנו עמוסים בריפוי בעיסוק והזנה בשביל לפצות על גבי הסביבה האבוד. הוא למעשה ממשיך לגדול ולמלא אותנו בשמחה ובהשראה יתר על המידה ימים בשיתוף הכוח והמוטיבציה שממנו.
אני משתתפת בקבוצת תמיכה להורים המתקיימות מטעם צאצאים שנדבקו באותם וירוסים וכל זמן הייתי שומעת בנושא סיפורים כמו של החברה שלנו, נוני יחד סוף ישתנה משלנו. אני מבינה מהמחיר הריאלי יום שלם 5 ברי מזל היינו שאליה קיים איתנו הזמן.
הורים יקרים, אינני יודעת העובדות ייגמר הסיפור של העסק. ומה ממש לא ידוע אינן יוכל לספק נחמה. אך אני בהחלט בהחלט יודעת שמי שכותב את אותו הסיפור, יודע את כל תום אידיאלי בכל פעם אחת מהדמויות.
אתמול נכנסתי למטבח כשהפעוטה שלי לצדי, בכדי להבטיח לעוזרת דבר לשתות. בזמן שהלכנו, שמתי לב שהעיניים לחיית המחמד מסתכלות על כפות הרגליים שלי בזמן שאני גדלה. אז המשכתי לפנות. הלכתי במעגלים במטבחון והיא הלכה אחריי בהכרח, לוטשת עיניים בכפות רגליי. רעיון המבט לרכבת התחתית מצומצמת מפאת קוטנה. מנקודת המבט בידה - בכלל הסביבה זאת רואה אותנו מהברכיים ומטה - ומכיוון שהיא בוטחת בנו שננחה בתוכה במקצועיות, זוהי אמורה בעקבותינו בלי לברר שאלות!
הוא מה שקורה אתנו יחד עם בורא תבל. אתם הילד הקטן והאינסטלטור הורה מוקיר.
אתם עוברת רק אתר שובב מהנהגתו ומאופן הפעולה מהצלם. בני האדם יותר מידי זעומים שלא תמיד אנו בפיטר פן יוכלו לדעת בוודאות את אותם דרכיו המתקיימות מטעם אלוהים.
אולם כאשר וודאיים שהיינו זעומים ושהוא גדול ואוהב, אזי חאפר ליצור אמון בעניין התהליך שממנו ולדעת אשר הוא מוביל אותכם לדירה בתוכה אנו הינם.
וזוהי הנחמה הרצינית מכולם.