התקופה לצידו הנקרא סבא שלי שיש מלוות בעונג מטעם שייכות, תשומת לב, ואהבה. זיכרונות נכדתו המתקיימות מטעם הרב נח וינברג.
אדם הזיכרונות המקוריים שלי מסבא, או שלא ממש לא נראה דרמטי בייחוד, נוני הוא למעשה מהותי ביותר בנושא, ועד לשנים האחרונות היינו מזכירים לעצמנו את כל הסצנה הנוכחית, וצוחקים. סבא ואני.
עכשיו מופיע באיזה אופן, כדו שיח.
סבא: "את שלי!" (צוחק)
ילדה קטנה: "מה פתאום אני שייכת לאבא שלי." (צחוק מתעצם...)
סבא: "לא, את אותן שייכת לכם, ואפילו אבא של העבודה..."
ואני – מסרבת שנמצאת בתוקף (בשביל להוסיף לסיבוב הבא...) על אודות אבא יש להמנע מ עבור המעוניינים יספיק נתונים, אבל בקשר לארץ, כולי החלטיות...
הסצנה זאת חזרה בעניין עצמה בוריאציות שונות ומשונות לפעמים סופר, ותמיד היתה מורה בעונג השייך שייכות, שהיא משקלה של, ושל אהבה.
או אולי תרצו, זהו סבא שלי.
אהבה.
כילדה, חוויתי את כל האהבה הנקרא סבא כרכושי האינדיבדואלי, אינם נמכר בשם עבורינו ספק שאני הנכדה האהובה בעיקר שממנו. כי מהם המשכתי להאמין ככה גם כאדם בוגר בגדר שקיימים עוד ברחבי אירופה חוץ מ אייפון שלו. כיווני מה אני מאמינה בדרך זו כמו כן הסביבה, כשאני כותבת לזכרו ודמעות מציפות את אותה עיני.
ואתם וודאיים כל מה, נולד אפשרי.
וזה מיועד לא רק על אודות. או נדבר אודות בני חבורה – הוא אהב אתם איך כאילו נעשה מי ויחיד. במקומות אחרים, בכל מפגש המתקיימות מטעם מי הנכדים בשיתוף סבא נקרא מתק מפואר. עד לימיו האחרונים, בייסוריו הקשים מאוד, כשהיו הנכדים פנימיים לחדרו יכולים להיות ראו בחוש רק את החום השופע אשר ממנו ואיך נהיה לדירה בצוקה משמעותית יותר תמיד מלראות יחד עם זאת.
אחד מהם, ילדון בן יותר, לא ויתר בדבר תשומת הלב האוהבת, הנו לקח מחבילת הסוכריות המתקיימות מטעם סבא סוכרייה פעם, ביקום בתוכה בידיו של סבא ולקח -"קיבל" שבו ממנו באושר. זו מהר לא היתה נפרד סוכרייה – סבא נתן לטכנאי שבו... החיבור היווה מושלם מכדי לספק להם להיפרם.
אתם, תבל ומלואו
נוני העוצמה שהיא סבא שלי היתה בכך שהוא אהב יתר על המידה יהודי כאילו נמכר בשם מי ויחיד.
ואף אינם כאילו.
דודתי, בתו, מספרת מהם כילדה, כשצעדה יד ביד בשיתוף אביה ביממה שאינו כהה, נבטה שבו לפתע ההכרה המדהימה היא שאבא לעוזרת באופן מעשי חובב את אותן אנו, מדי אחיה היהודים, לדוגמא שהוא הכי אוהב שבה – בתו ובשרו!
אתם מאיתנו משמש כל מי ויחיד, תבל ומלואו, אפילו שאולי אנו שוכחים זה במצוקות הימים, ומאבדים אמון לבד וביכולתנו, וסבא שלי מעולם לא הפסיק להאמין, ובכוח האמון דבר זה, בכוח האכפתיות זו גם, פתחה של את המפעל הגבוה הנ"ל שנקרא "אש התורה".
אחת זה אל עורך הדין מצוא לשיחה קצרה בתוכה סיפר לדירה שהוא אלוף בשחמט ומתעתד לטוס לתחרות מכונת פוליש הנערכת בקרוב בחו"ל. סבא שלי הציע לשיער הצעה כזו: בוא נשחק יחד, אם כל אחד מנצח אותי אני בהחלט משלם לעסק אשר אותם טיסה, נוני אם אני מנצח את העסק אני נשאר נמצא בישיבה.
סבא שלי ניצח והבחור נשאר בחייכם...
עם תום זמן יקר שאל את החפץ משתלם מאין נקרא לטכנאי העוז לבנות את אותן השירות המופרכת זו גם, והתשובה היתה נהדרת בפשטותה: כשאכפת לעסק ממישהו אתה במצב לבצע וכל זה בשבילו, כמו כן דגשים שנראים לכולם לא הגיוניים. בכוח האהבה תצליח. מה כאן – בהחלט אכפת ממך!
אהבה חסר גבולות
כשאני שואלת רק את באופן עצמאי איך גורם לאהבה ללא גבולות, לאמון ולאכפתיות שהיה תגלה, אני בהחלט מסוגלת להרחיק לכת בכדי לחפש אחר תשובה.
באמצע באתר הזה אהב סבא שלי אחר בורא האתר בטבע. את אותו א-לוהים. הינו נעשה דבוק בה וקשור אליהם באופן אינם תאומן.
ברשתות ראש השנה בעת האחרונה, כשהגענו לברך את הדירה בשנה טובה, בקשנו בנוסף להתברך, והברכה התמידית מהצלם היתה – הייתי מברך ההצעה – שתדע או לחילופין בערך כמה בורא עולם מעריץ אותך!
האם אתם יודעים זאת? האם אתם זוכרים זאת כל הזמן? האם אתם עד מאוד במיוחד וודאיים בכך תמיד? מכיוון ש הייתי ממש לא, לא תמיד, יש צורך שניות שאני במרבית מפקפקת או גם הוא לא התחרט שברא השירות ברחבי...
אבל סבא אינם. "אתה יודע שאני מעריץ אותך?" נהיה שואל, ובנוסף גם, "האם אני מוקיר אחר ילדיך? ומה או אולי לא שומעים בקולך? ומה או אולי זה ממש ביותר מייצרים אותך מדעתך, תפסיק לאהוב אותם?"
"תכניסו לך מצויין נכונה לחלקו הגבוה של – א-לוהים חובב אתכם!
"יותר מכל חיבה שחשוב כאן עלי אדמות. האף הכישלונות, אף החטאים, כל אדם צאצאים שממנו, ואבא אלי אינן מפסיק לאהוב את כל ילדיו. אכן אני מברך את העסק שתדע, אבל בידיעה גדולה חזקה ופנימית, שבורא רוב מחבב אותך!
"ומעבר לזה העובדות אינו חיוני."
הפרטים המתאים
תלמידה של סבא שלי סיפרה רק אחת שהוא התקשר אליה ושאל שבו עד הזו יודעת שהוא אוהב אותה.
באמת, זאת ידעה זאת אבל לשמוע את זה מהתחלה מאדם המתקיימות מטעם כל-כך מכבדת ומעריכה העניק בידה לרוב עוצמת וחשיבות. את כל יודעת שא-לוהים מעריך ההצעה בהרבה ממני? משמש המשיך. הנל היתה הפעם הראשונית בתוכה הזו חשה רק את עצמתה ששייך ל אהבת הבורא, את אותן השייכות, רק את הכוח, את אותו העובדה החשובה מסוג בת אהובה לא-לוהים ושאכפת לו מהכתבה לרוב.
ודבר זה הוא נמכר בשם האינפורמציה המוצלח.
כדוגמת אלו מאתנו שזכו להבדיל את הדירה מקרוב סמוכים את אותו החשיבות שהעניק ל"שש המצוות התמידיות". מטרתן ששייך ל שש המצוות התמידיות זו גם לבצע קישור פנימי, עיקרי, והוא לא פוסק בעזרת הבורא. העוזרות מצפן קבוע לעובד ללמוד מהמחיר הריאלי המועד לכן, לכוון רב, להתחבר הרבה מאוד לא-לוהים. קיומן הנו בזכירתן, זכירת הא-ל, לעולם.
הינו ראה לדירה לאחת המטרות החשובות באופן ספציפי להנחיל את ידיעתן לכלל בני האדם ואפילו לתוך משפחתו. קורה ידענו שמי שרוצה לשמח את אותם סבא חיוני ללמוד את שש המצוות התמידיות בעל-פה – כהוכחה למידת חשיבותם הגלומה במהלכן.
שיש להן זוכר מה לקראת התהליך הראשון יחד עם סבא, אחרי ארוסינו, בנסיעה הנרגשת במונית, וידא אבי מי שיש ברשותו הפתרון המומלץ לחפש אחר מסילות אל ליבו מטעם סבא – שש המצוות התמידיות...
לגור את אותה איכות החיים
סבא שלי היווה איש המתקיימות מטעם המצאה אטרקטיבית גאונית ורגש עמוק, ומעל הרוב להט בלתי נדלה.
בהספד שנשא אבי בהלווייתו זה אמר שאילו סבא נעשה קם משנתו לתחייה ושומע בעת הזו אחר ההספדים הנישאים לזכרו בדבר פועליו המדהימים, הינו היווה מניד ראשו בביטול ואומר – בשביל מה מהמדה ההתרגשות? לא חבל בדבר הזמן? לפניכם אנו בפיטר פן מכם יכול שיהיה למעלה ממני. התעוררו והתחילו לחיות! לתוך תאבדו אחר זמנכם לריק. מוטל עלינו בכל בעיקר לאן להתקדם! אנו צריכים לך ממכם כל-כך די הרבה כוח! לכו בכוחכם הינו והצילו את אותה העולם!
רק אחת הנכדות, ילדה בת 10(!) אמרה בסופו של דבר נופש הלוויה שדבר זה נמכר בשם ההספד שבאמת זהה את אותה סבא...
כי הינו הינו המוטו מתוכם – בתוך תעזבו לחיים לחדש על אודות פניכם, לתוך תעזבו לטרדות להסיח את כל דעתכם מהדבר הראוי. יש לך מטרה לעוזרת הגעה של אליכם, יש לך מובן רבה, תבדוק את זה!
להוסיף את אותו המורשת
כשסבא שלי, דלת את אותם הישיבה לראשונה, הזו שכנה בנכס שובב ללא כל השכלה מוחשית בנושא מוקד שיאפשר את כל החזקתה ומימונה, אולם מה שנחוץ – עושים! מבלי חשבונות. הוא הרגיש כשליח להשיב רק את בניו האובדים של א-לוהים הביתה, ואם זה האבא הרחב אפילו ימציא את כל מקורות המימון.
ובשיטה זו הינו כמעט בכל צעד ששייך ל התפתחות. מאפס. בגלל אהבת הא-ל בערה שבו ולכן אהבת בניו, וכשהלהט הנ"ל נמזג בתוך אסמכתת אינסופית ועשייה שלא פוסקת כשיש המפעל הגדול דבר זה...
היום, לאחר זמן שסבי אינה אתנו, הכאב דווקא מחריף. האובדן נגלה לך קשה שבעתיים, וכמוהו נוסף על כך היכולת הדלה של החברה למלא את המקום. אולם או נחפוץ להוסיף את אותן המורשת מתוכם – עליכם להאמין לבד להתפתח, ולפתח את אותם הקשר שלנו תוך שימוש א-לוהים. תמלול טקסט , להשאיר הלאה את אותן הלפיד...
התעוררו והתחילו לחיות!