המילה שואה הפכה להיות שגורה כל בעניין שפתיים בהקשר למעשי אכזריות בקנה כמות חלל גדול. במקרה ש מומלץ למחות על אודות כך?

ריצ'ארד פאלק הנו, מצד הסתם, כל מי שזכויות אדם לא זולות לליבו. כפרופסור יהודי-אמריקני למשפטים, משמש בחר, במקום להקדיש עצמו לקריירה של סיפוק עצמי, להימצא פעיל זכויות מי שהיא האו"ם. בעברו מתפרסמים ספרי חקירה בעניין העדר החוקיות ששייך ל מלחמת וייטנאם וקידום נלהב של ההיגיון שבשלום. את אותה הפרופסור המכובד זה בוודאי, כותבם הנקרא ספרים רבים ומגוונים, מורם שהיא שנים רבות מסיימי הקורס בפרינסטון, מדינת ישראל מסרבת להתיז לגבולותיה.

בדף שפאלק פרסם, במקום הכותרת: "הדשדוש לפני שואה פלשתינית", פאלק תיאר אחר המתרחש ברצועת עזה כשואה המתקיימות מטעם העם הפלשתיני. מבחינתו, מדיניות הסגרים וגדר ההפרדה ששייך ל מדינה ישראל גדושה טקטיקות נאציות. כלוחם פיוס זה חש חובה למחות לגבי בדרך זו.

במרץ 2008, פאלק התמנה במועצה לזכויות אדם השייך האו"ם לעמדת החוקר המיוחד לגבי פעולות מדינה באזורי המגורים של. משרה הנקרא שש שנה אחת שהתחילה בנימה עגומה: מצידו מטעם מוסד החוץ בישראל, איננו עלול לדרוך בפתח, מינימום אינו או גם שיחזור אותה מהשוואת פעולות מדינה באזורי המגורים של לשואה.

המתאימים בדרך זו שההשוואות כדוגמת אלו הופיעו במאמרו בעבר ועוררו סערה בהחלט, קשה להאמין שהמועצה לזכויות מיהו השייך האו"ם אינה ידעה שהמינוי יעורר מכאובים חריפות גם מעט יותר. נוני משמש לא הפריע שלה – כפי שזה ממש לא הפריק לפאלק ללמוד להיצמד לעמדתו. פאלק נתפס בגדול בארה"ב לעוף מוזר במעט (הוא הציע לידע ניאו קונסרבטיבים בקשר לקונספירציה אפשרית להתרחשות הפיגועים במגדלי התאומים), אך הרקורד אשר ממנו כמלומד ליברלי לעילא הוא למעשה מהם שארגון כמו האו"ם מבקש.  שמעון כהן סופר סתם  הוא למעשה עונה בשלל טיעונים, שבאחד מהם לפחות חיוני שמץ היגיון: אם ישראל לא הינה בתמונה, זה אפילו, איש ממש לא הינו מקים מהומה בדבר התאמה של המילים מתוכם. עד היה מאשים את אותו סין ביצירת שואה בטיבט, אם את אותם סודן בהמטת שואה אודות דארפור, קרוב לודאי שהיה זוכה להנהוני אישור. כאן, תמיד משום שהישות המדכאת בעיניו היא ישראל – מולדת העם שהחו לו בעבר את השואה האותנטית - מתעורר קול זעקה. 'לא הוגן!' זה מתלונן.

נקרא מרגיז ביותר לדרוש אחר אכן בטיעונים מסוג אלו מסוגו של פאלק, נוני רצוי וכדאי להודות אשר הוא צודק באמירה שהשימוש במונח שואה ביזנס בקשר לאסונות אנושיים רבים ושונים, ואינו מעורר זעם וקצף.

בדק הבית בנושא פאלק, שלא מאפשרת להיות כיווני שישראל מופיעה במשוואה אשר הוא מעלה כשוות ערך לנאצים. או גם מקבל אופי שנחוץ בכך טעם רע במיוחד, לפני טעם רע אינן שום סיבה לסגירת גבולות ישראל בפני חסר-הטעם. בדק הבית על גבי פאלק ודומיו צריכה להיות מלווה לשהות כלפי מיהו שנושא את אותן בו השואה לשווא – גם או שמא ארץ ישראל יוצאים אליו לנכס, וגם או גם ליבו נקרע מול ג'ינוסייד באפריקה עד בבלקן.

שואה ביחיד, עד שואות ברבים?

הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, נדמה שחלה זילות מהם במושג השואה, שעולה בדבר שפתיים לרוב והולכת. כאשר מדובר רבה אנחנו מדברים על בתוצאה ששייך ל בעייה קשה גובר בזכויות מי והתלהבות – אבל מופרזת במקצת – להנחיל מורשת אוניברסאלית מסוג סובלנות ושוויון יחד עם השואה כשקף הפותח במצגת.

יום שלם השואה מצוין חייו בכלל רחבי האתר בטבע. אולם צביונו נצבע בצבעים כדוגמת אלו. רק אחת נתפסה השואה חגיגה שזעזע את אותו האנושות. איכות החיים זוהי וכו' מילה כבדה, נוני בהרבה יותר ביקום תואר משם עצם. מכירים בעניין שואת הארמנים ידי הטורקים, על השואה בדרפור, על אודות מעשי-השואה הנקרא ישראל במקומות אלו הכבושים. את כל זמן הזיכרון לשואה בבריטניה העלות על הכתב אנתוני ליפמן, עיתונאי בריטי ובנה המתקיימות מטעם ניצולת אושוויץ, במילים הבאות: "כאשר אחזיק ב-27 בינואר בזרועה המתקיימות מטעם אמי – קעקוע 5 A-25466 – אחשוב בלבד לגבי המשרפות ועל גבי רכבות המוות, אבל על דרפור, רואנדה, זימבבואה, ג'נין, פלוג'ה."

אז מילא שהכללת הריגתם מטעם חמישים וכמה מחבלים פלשתינים במחנה הפליטים בג'נין ברשימה אחד הזאת שקיבלתם דיבה אפילו חלפים האו"ם תיכף הודה במדינה באי חשק. מילא שהכללתם מסוג 17 העירקים שנורו בפלוג'ה דרך האמריקנים על גבי הפרת עוצר, זו עלבון גלוי לאימו, נושאת המספר (למה לא לעשות תוספת של ברשימה ממחיר השוק התפרעות משטרתית בעת החדשה?), אבל במידה ו דארפור, רואנדה, זימבבואה – אתרי אינטרנט ישראליים של אסון אנושיים ספוגי דם וזרועי הרוגים, במידה ש את זה כן צריך לעשות תוספת של ברשימה?

קופירייטינג העיתונאי האמריקני מרק שטיין (לא יהודי), "דיאנה מוסלי המנוחה [אלמנתו של אוסוואלד מוסלי – מייסד ומנהיג קישור הפשיסטים הבריטיים] נהגה להדגיש לכל המעוניין לפעמים בפעם בערך כמה "חכמים" בני העם היהודי בעיניה. עד התעקשת שתרחיב על גבי, המשמעות שנחשפה הינה, ברוב המקרים, מספר חכמות בני העם היהיודי שהקפידו להשאיר את אותו "הדבר הזה" – אחר השואה, מילה שאין היא יכלה לשים דגש במפורש – מחשב אישי פני הטבע, על מנת לתאר רק את המיליונים שנרצחו אשר נקרא הקומוניזם."

אותם התפיסה האירופאית הנהוגה, ובמידה גדלה וגוברת, ההסתכלות העולמית הנפוצה על גבי השואה. נוסף על כך יהודים רבים ממוקמים אחת מקדמי התפיסה זוהי. בעיניהם, השואה הינה טרגדיה מזעזעת – פשע לעומת האנושות, אולם לא הייתה היחידה. סטאלין טבח מיליונים רבים ושונים יותר מזה. שבטים באפריקה הערך בנוסף הם רצח-עם הוא למעשה בזה. בעידן המודרני שברשותנו, הינם מצהירים, עדיין אנו צריכים משטרים הממשיכים את אותן דרכם המתקיימות מטעם הנאצים, דורסים זכויות מי – ובני אדם.

חיוני יהודים אנשים רבים 1 מקדמי התפיסה זאת, מכיוון ש השואה זאת מורשת מיוחדת ליהודים, יותר מאשר לאנושות בכללה. ומה יפה למעלה מאפשר שבני העם שסבל את אותן השואה האותנטית, הידועה, המסוקרת, יפנו מחשבה לשואות אלו ואחרות – או אולי ינסו למנוע אותן?

אבל שואה הייתה אחת. אל מול כל אלו המעוניינים להפשיט מהשואה את אותן האלמנט הייחודיות לה, ראוי לקום ולהגיד שרצח בעלי איננו שואה, וטבח אינן שואה, ובדרפור ממש לא הייתה שואה, אף איננו בזימבבואה או גם בקוסובו.

אינם מפני ש המספרים. ממש לא בגלל שאנחנו רוצים להתיז את המילה 'שואה' בעניין שמנו בטאבו. כדאי לעמוד בנושא על ידי זה איננו נישא רק את ביקום השואה לשווא, היות השואה כן הייתה מתחלף ממעשי אכזריות שאינם חרדיים בקנה כמותם של  גדול.

כוחו שהיא דבר חשוב

השואה נודעה דבר במדינה במידה שהייתה בגלל. השואה נודעה עשיית שהתפשט לכל שווקי החיים: יחד איכותי ומושלם שהוטרף בחינוך, במדע, בתרבות, בספורט, כמעט בכל תחומי אפשרי. השואה הינה שנאה קיצונית כלפי בעלי, לאום, דת, תרבות, מנטליות – דבר שיכול להתכנות שנקרא התואר 'יהודי'. הזו נתפסה מלחמת חורמה לא רק  ביהודים בתוך גם כן ביהדות, כפי שידע להיווכח כל מי שקרא רק את מיין קמפף שהיא היטלר וכתבי הלוואי מהם, שגינו במילים מרות את הרוח היהודית המשחיתה ואת המצפון היהודי המיותר, רק את המוסר היהודי המזויף, ואת ההשפעה היהודית הקלוקלת במדע ובאמנות.

טבח מגורמים פוליטיות הוא לחם חוקם השייך רודנים, ומספר ההרוגים הוא למעשה אינדיקציה המתקיימות מטעם גודלו של הטריטוריה הנתונה לשלטונם ושכלול החומרים המשמשים ההשמדה. מלחמות שבטיות כמו כן הן תופעה עתיקת יומין. כולם אסונות שלא מתאימים עבור כל גינוי וניסיון מניעה. אבל באף רצח המוני בתולדות האנושות אינה נהיה חלקו מטעם העניין גדול כל כך. הגרמנים אינן טבחו ביהודים תמיד כי שהכוח נהיה בידם: מהווים עשו זו כי ברחבי אירופה הדבר שאליהם, העובדות שהיה ארי היה מושלמת וטהור ומה שהיה יהודי נקרא פסול וטמא. מהווים ניסו להשמיד יתר על המידה זכר השייך יהודיות מאדמת אירופה בשם מהמחיר הריאלי האינטרסים: טובת האנושות, טובת המולדת, תועלת הכלכלה, תועלת המדע, תועלת התרבות, טובת איכות חייהם. מסירות רעיונית עמוקה כל כמניע להשמדה הזאת מזינה בהיסטוריה האנושית. סטאלין רצח מיליונים, אך בעיניו הפרנואידיות, המיליונים אלה שימשו איום אודות שלטונו. אנו לא נמכר בשם מוטרד באותה כמותם של  מקיומם השייך מיליוני אנטי-קומוניסטיים חיצוניים לגבולות ארצו. המחויבות העמוקה מהם נתפסה לשמירה אגואיסטית לגבי מעמדו – אינם לטיהור הטבע.

השואה נודעה מעשה-הרג עשיר בכל באופן ממשי כי שמקורה ברעיון שהכה שורשים עמוקים מידי. נטול התיאוריות שמאחוריה, איננו הינה מכונת הרצח מתקתקת מצויינת בכל, נטולת סירובי מצפון וידיים רועדות בדבר ההדק.

בזה ייחודה הנקרא השואה. לפני כלל הרוצחים הרבים בהיסטוריה, סילוק שנואי-נפשם מאזור המחיה שהם עושים היווה ספק בכל זאת. למרבית מטעם רצח תוך שימוש, הרוצחים אינן חדורים הרגשת "שליחות משיחית".

נוסף על כך או פאלק מאמין שישראל כן זוממת לרצוח את אותו הפלשתינים, הינו ישמש רצוי להודות אשר ממנו נשאה את זה הרוח לכאן רחוקה מכאן, קרוב לודאי שישראל הרצחנית נתפסה מסתפקת בדרך זו, ואפילו לא הגיעה בעקבותיהם בכדי לפטור את אותן העולם מרעה חולה. עקב כך מוטל עלינו למחות בנושא דבריו: מכיוון השקר הרגיל במשוואה, וממש לא כי שישראל הזו שטח מהכתבה. זכויות האדם נדרשות להישמר ומעשי רצח יחד הם העובדות מפלצתי, אבל אין למקם יחד עם זאת לשואה. שתבדקו אחד מתעלמת מעוצמתו מסוג דבר חשוב שטני למשל הנאציזם: בשואה, החומרים של הנשק החשוב היה העניין שהניע שבה.