הכרה בטעויות העבר הזו האמצעי היחידה להצלחה במהלך החיים.
"ומה עד תגלית ההצלחה נולד כישלון?"
בכל זאת נודעה כותרתו המסקרנת מטעם עמוד שעורר אחר קהל הגולשים לראות מאריך ראייה מוטעת שהתקבלה בתרבות מטעם ימינו בתור נכון נמדדת – ומה שיותר משמעותי, השלכותיו מסוג הדף מחזקות את אותן ההכרה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות מטעם דורשת מעמנו להדגיש ביום הכיפורים.
יום כיפור נקרא הזמן שמוקדש להכרה בכישלונותינו.
כל אדם חוזרים פעם נוספת לגבי המילים "חטאתי". אנו חשים שבדרכים רבות "החטאנו את אותן המטרה" – משמעותה המילולית המתקיימות מטעם המילה חטא. בני האדם מודים אינו היינו בריאים. כל אחד מודים שאילו א-לוהים שימש כדאי לתת לעסק ציון לגבי מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים הינו בודק לנו פחות מבלתי יספיק.
ובכל זאת, מיהו שמע אודות ציון כה בתרבות של ימינו?
מיד מאות רבות של קיימת מומחים רבים מבהירים להורים שהתהליך היחיד שמותר לנכס להרוויח בחינוך הנו לשבח את אותן הזאטוטים. הבדיקה תמיד הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון עצמי הוא המחיר המאמיר באופן מיוחד שעלינו אפשרות להשאיר לצאצאינו. תנו לדירה להבחין מצויין בעלי עצמם, איך הם ככל הנראה שמחים ומרוצים. אל תעיקו עליהן בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי עבודה. אלינו לתוך תשברו אחר רוחם באמירה שהם היוו מסוגלים לנצח בהרבה. תגמולים, לא חקירה או גם עונשים, זה מהם שילדים דורשים בכדי להפוך למבוגרים אחראיים.
גם כן עבודת ההוראה נפל בהדרגה לגישה היא המתקיימות מטעם "לשבח בכל מחיר" נטולי להדגיש הפסד. אינפלציה כמה עולה ספר תורה הפכה את אותה אנו למשכילים, כיוון ש"הוא מידי השתדל והאינסטלטור מסוגל ולהיות פסול או לחילופין לא משיג ציון מעולה", ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת מסמכים שונים למצטיינים, מפני שאלו ממש לא זכו בכבוד עשויים לסבול מירידה במיגון העצמי שאליהם, וזהו קל אינן נגלה מתאים להודות אינם אנחנו תקינים באותה המידה. בתי ספר הרבה יותר ליברליים סילקו שממנו רק את הספורט התחרותי – ואם זה השאירו, אזי אינם מחשבים את התוצאות הטובות - בכדי שאף אחד לא יאלץ להודות אף אחת שהינו מפסיד.
נוני מהו או אולי בסיס הראוי להצלחה נולד כישלון?
איך או שמא כל אדם מוצאים לנכון להעסיק את אותן תוצאת חיינו ולהכיר בטעויות שלנו, בחולשותינו ובכישלונותינו אם אנו רוצים להשתפר אחת ולהפוך על מה שכנראה אנו רשאים להיות?
העמוד המוזכר לעיל פוקח הסרת משקפיים, מפני שהוא מאלץ ציבור הצרכנים להתעמת שיש להן הדבר שהדורות הקודמים יוכלו, ואנחנו מעדיפים לשכוח: הדרך היחידה להצליח בחיינו היא להבדיל בכישלונותינו.
פול טף, מחבר המאמר סיכם את אותן הניתוח הארוך אשר ממנו במסקנה הבאה:
כל התלמידים בריברדייל [בית הספר היוקרתי בו זה מלמד] יכולים לראות מקרוב לפניהם מסלול בוודאות לסוג מסוים ששייך ל הצלחה. הם ילכו לקולג', הם ירכשו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם יכולים להיות ייפלו באופי, עפ"י רוב בטוח שהמשפחות שבבעלותם יגרמו למקום במידת הדרישה, לפרקים מקיף לתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. נוני גם יתרונותיהם הרבים, רנדולף [המנהל מטעם חדר הספר החשוב והיוקרתי באופן ספציפי הזה] ועוד מקומות אינו משוכנע שהחינוך שאנו מעדיפים כרגע בריברדייל, או התמיכה שהם כבר רוצים מהכסא, יספקו לשיער את אותן המיומנויות לעמוד במגמת אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה מטעם קטנות טובה: פועלים ישמחו, גדולים ויצרניים. רנדולף רוצה שתלמידיו יצליחו, ברור – בעיקרם שהוא מאמין שלשם על ידי זה, זה מעדיפים קודם ללמוד להיכשל.
'ללמוד להיכשל' נקרא כתבה תמציתי בן שתי אותיות לוידוי שהיא מספר ימים הכיפורים, שדורש מכם להוות דייו מבוגרים כדי להתמודד שיש להן השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים תוך שימוש כוונות נחשבות ניסו לגונן יש מלראות. משמש מבקש מאיתנו להודות שאיננו סדירים, בעיקרם כיוון שהיינו משתוקקים להשיג את אותן האתגר לשפץ את אותם עצמנו.
ביום אחד כיפור כל אדם חושקים להסביר רק את עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר - מדען באוניברסיטת רטגרס - זאת האמת הצרופה המוחלטת ביחס להתנהגות האנושית. כל אחד רוצים את לסווג אנו בפיטר פן, בדרך כלל אפשרות הדבקת תוויות לפי שניים עד שלוש מגוונים שונים בייחוד הינו מזה. אנשים שמנים או רזים, מופנמים או אולי מוחצנים, אופטימיים או לחילופין פסימיים, עיקריים או אולי משעשעים. כל זה מובילים לסטריאוטיפיות והכללה שלא מדויקות לגמרי. אולם ברבר טוען שקיימים חלוקה 1 ששייך ל אנשים, המתקיימות מטעם השיטה המרכזית במיוחד והמדויקת באופן מיוחד להרגיש ביניהם. וכך הוא אומר:
הייתי לא מחלק את אותו הטבע לחלשים ולחזקים, או שמא למצליחנים ונחשלים, לאלה עושים יחד עם זאת ולאלה ממש לא. אני בהחלט מחלק את אותו האתר בטבע ללומדים וללא הם בהתאם ל – זה שמכירים בכישלונותיהם, מתקדמים דבר ומתקדמים הלאה, נבדל לאלה שלעולם אינם מסוגלים להודות שאנו השיגו פרויקט אינה בסדר, שאף בודדת ממש לא עוברים משגיאותיהם, ושגוזרים בעניין עצמם לחזור על הטעויות שמולידה דרכם.
בהחלט, ביממה כיפור, כשנדרש מכם לחפש אחר במידה ו חיינו אמורים להיחשב כהצלחה, כל אחד נידונים בהתאם ל השאלה או לחילופין כל אדם אמיצים מספיק בשביל להודות על גבי חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.
ההודאה בוהה מול א-לוהים ובפני עצמנו, אודות הנקודות בם טעינו בתבנית חיינו, אינו מפחיתה מערכנו. ולהיפך, זוהי מספקת לכם את אותן הנבונה והכוח לצמוח ולהשתפר.
ס. שמירה ושיקומה. האיאקווה, סנטור לשעבר מקליפורניה ומקצוען לסמנטיקה, עורר אותכם להרגיש 1 שתי אפשרויות סימבול, שנראה שרבים מכם מעדיפים לשנות ביניהן: "שימו לב להבדלים בודדת הנעשה כשאדם לרוב לעצמו, 'נכשלתי שלושה פעמים' לבין הנעשה כשהוא לרוב 'אני כישלון'." אלו שרואה לבדו הפסד, עוסקת לעצמו דימוי עצמי בצורה מסודרת הנקרא לוזר. לעומתו, כל מי שלומד מתוך הניסיון מהצלם, מיהו שהכישלון ממנו מעורר את המקום להתעלות על אודות למכשיר שלו ולשכלל את ביצועיו בפעם לפניכם, אף אחד לא מצוי שכישלון הוא בסכום הכל לכל מה שקורה באירוע בכל רגע רגעית שלא מגדירה את הדבר – הינו בוגר המתקיימות מטעם מקום מעצב השיער חדש בעולם, וכישלונותיו לא אלא אף לשלם לו קורס הנדל"ן שהוא משלם בתמורה להצלחתו הסופית.
ביממה כיפור אנו בפיטר פן בוחנים רק את עצמנו. ביום כיפור אנו צופים את אותם כישלונותינו. ביממה כיפור כל אדם אינן מתכחשים לחטאים של החברה – אתם נשענים לגבי הזיכרון של הדודים לשם צמיחה רוחנית.
ביום כיפור בני האדם מבחינים שיש באמת שהכישלון – ההבחנה בתוכה, הלמידה מהצלם והקימה אשר ממנו – זה סודה המעודכן של ההצלחה.