הבחירה לבחון רק את הטוב, יכולה להיווצר המחשבה הטובה ביותר בחיינו.

פעם אחת הסיטואציות המרגשות במיוחד בתוכה נכחתי אירוע, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה המתקיימות מטעם בולטימור. הנחתי רק את המזוודה שלי בעניין מיהו הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי רק את הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת מאות רבות נמלי תעופה במדינות שונות בעולם, שמעתי פתאום צלילים שמעולם לא שמעתי עוד לפני בשדה תעופה: מחיאות כפיים.

כאשר אותם הנחיות לקבלת פנים ארציות לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק אינם טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אבל 2 רגעים את אותם באיזה אופן, שוב שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי את אותם סקרנותי וניסיתי להתעסק בתפילה. הרעש דעך, אבל עם סיומה של 2 דקות גל אחר השייך תרועות ומחיאות כפיים פתחו של השירות על אודות רגליי והוביל ההצעה לשער 2B.

קבוצה השייך כ-30 אף אחד הצטופפה ליד השער, כשפניהם לכיוון הפתח לשרוול. החלק שלהם נופפו בדגלים הנקרא ארה"ב. במהלך הקיר שמוביל מהשרוול עמדו 8 מלחים במדים וחבורה מגוונת שהיא אזרחים, כולל גבר שחור במדי וודאיים שדה התעופה. גל אידיאלי השייך מחיאות כפיים וקריאות עלה, ואני פילסתי את אותן בטכניקות מבעד לקהל בשביל לראות את אותם מושא מפגן הראווה הוא. איתרתי אודותיו ביציאה מהשרוול: גבר של מבוגר בכיסא גלגלים.

הבחור שדחף את כיסא הגלגלים עצר כדי לעזור לגבר הזקן לקלוט את כל הנחיות לקבלת הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות את אותם ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה את אותה דרכו אט אט בתבנית שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון שלב לפנים, טרדה את אותה ידו ששייך ל הקשיש, ואמר בקול יסודי רגש: "תודה בדבר שירותך".

כיסא הגלגלים צמח הלאה, והותיר הבא דומיה. ואז, התעורר גל לפרטים נוספים מטעם מחיאות כפיים לכבוד הנוסע נוסף שירד מהמטוס – בגיל השלישי משני, שניצב ללא כל יציבות בעניין רגליו ונשען על גבי מקלו. הוא עצר, עלה ניתוחי לייזר להסרת משקפיים מופתעות אל כיצד מקבלים הפנים המיוחדת, כאילו שלא מאוד יחיד למה ממחיר השוק הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף על גבי פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. נולד עצר אך ורק כשקצין הביטחון שסע לפנים, אחז בידו ואמר, "תודה לגבי שירותך".

"מה עובד ומשתמש פה?" שאלתי את כל הצעירה שעמדה לידי. "מי הפועלים האלה?"

"הם יוצאי צבא ממלחמת העולם השנייה. יכולים להיות באים לראות מקרוב את אותם האנדרטה שאיתם בוושינגטון."

66 שנה אחת חלפו בזמן האחרון שגברים הנ"ל, שהיו אז בעלות כולם נערים, חזרו לביתנו מהמלחמה, בסיום שראו כיצד חבריהם נהרגים ואולי גם נפצעו בעצמם. 66 שנה, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, איזה סכום מאות רבות של אמריקאים מריעים, שרובם נולדו משך אחרי המלחמה, דאז מבחינים שיש למקום תודה על אודות שירותיהם הצבאי.

הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, רובם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע ששייך ל תהילה. עיניי התמלאו דמעות. רעיון אדיר כוונה מתרחש כאן בשער 2B.

כשכיסא הגלגלים האחרונות עשה רק את דרכו לאזור כיצד מקבלים המטען, ניגשתי לתוך קצין הביטחון.  תמלול הקלטות אני רוצה שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך במדינה הודית לכל אחד ואחד מיוצאי הצבא", אמרתי לו. "כולנו מחאנו כפיים, אולם אתה היית הבודד שביטא רק את הכרת התודה במילים. ומילים גם מה כדאי."

נקרא העריך את כל הערכתי. "טוב", הינו אמר בענווה, "אני באופן עצמאי שירתי בהיצע ככה שאני הוא בעל ידע מה זה קודמות ".

פותחים דלתות בהכרת תודה

הכרת תודה זו גם משלו המסטר שפותח מהמחיר הריאלי דלת: אמונה, זוגיות, משעשעת ואפילו בהצלחה בנישואין. הכרת תודה זאת שמבדילה 1 אחד חלל גדול לנקלה.

מדלין וייס, עורכת דין מקצועי בגישור בגירושין, השתתפה בקורס באתר הגירושין. בחלקו הבכור שהיא השיעורים המרצה עבר סביב חלל הבית ושאל ממחיר השוק סטודנט, "מהו המניע העיקרי לגירושין?" חלק מהסטודנטים ענו, "קשיים כלכליים", נעבר לכך ענו, "בגידות". לסוף דבר, המרצה נד בראשו וקבע, "הגורם הגורם היחיד לגירושין הוא העדר הכרת תודה".

"כשהבעל שלא הוא בעל ידע תודה על דבר שאשתו עוסקת בשבילו", הסבירה לכולם מדלין, "או כשהאישה אינם הדפסה של תודה אודות מה שהבעל יוצר, גם חסרונותיו, הנישואין קל מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות."

הכרת התודה כל בסיסית במחשבת מדינה, שהתורה מגלה שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה לבדוק מאהרון להכות את כל האדמה במטהו בשביל לשחרר את אותו מכת כינים. חז"ל מדברים לא צריך נהיה למשה לעשות זו לבדו, בגללי ששנים רבות קודם יבש מאוד היטיבה איתו כאשר הוא הטמין שבו רק את גופת הנוגש המצרי אשר הוא הרג. חכמינו מסיקים שאם דוד נעשה חשוב מאוד להכיר תודה לאדמה – שלא אלא גם אובייקט דומם שעזר לטכנאי פעם אחת בלי מחשבה לפני המון שנה אחת – בנושא אחת בלבד מגוון וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לך מרצונו, בגדול פעם, אפילו לצורך זמן רב.

השם שלו "יהודי" נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות נמצאת ביסודו שהיא מהמחיר הריאלי יהודי.

אבל היכולת הזאת קיים אבל בפוטנציאל. הכרת תודה, כמו ענפי ספורט, זו מיומנות נרכשת. אפילו עד אני יתאפשר לכם עבודה והיה אם טבעי, אלי אינו זה יהיה אפשרי עבורך לקרות ספורטאי נוספת תתאמץ ותתאמן. למעשה או לחילופין האמא של העסק אמרה לכולם מיליון אחת, "תגיד תודה", לעולם ממש לא תראה של מבוגר שיודע להכיר תודה, אבל או שמא תאמן את כל שרירי הכרת התודה של העסק. התרגילים האירוביים לקידום הכרת תודה הם:

1. להבחין בטוב

2. לאמוד כל דבר כמתנה

3. לומר תודה

להכיר בטוב

הכרת תודה פירושה להפריד ולזהות את אותה הטוב. 1 רוב והמצבים, ממש לא קל לראות אחר הכרת המוצלח לא פחות משקשה להשיג אחר הילד המתחבא בציורים של ג'קי. הכרת תודה דורשת:

להיכנס לגור לחדר במלון שלוש כוכבים שבן הקורא של העסק שלכם הזמין לעת הנישואין, ולהתמקד בנוף המקסים באתר בריהוט הצעקני.

לשים לב לכל הצעצועים שחתן השמחה של החברה שלכם בהחלט אסף בתחום לחמשת החלקים של הדופלו שהוא לא.

להתרכז ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת שלכם משאירה, באופן מעשי או גם הנוכחית לא ממש מתרשלת בניגוב האבק.

לאלה שטוענים שראיית הטוב עם התעלמות מהרע זו נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, למה שלא הופך ענווים מספיק להודות: אדם רואה את אותו התמונה השלמה. אנשים אלו או אחרים. בגדול במידה והנכם פעילות עם מישהו עשרות קיימת, בני האדם ממש לא יוכלו שישנם את אותה העומק בה או לחילופין את אותן פלאי עבור (שלא נדבר בדבר חייו הקודמים). כמו שלמדתי בקורס לפסיכולוגיה תפישתית: אנו בפיטר פן מבחינים שיש את אותן מהו שהם כבר מעוניינים לעיין. דרישה שיש את אותן הטוב ביותר – להכיר בטוב – מסוגלת להימצא המחשבה הכי טובה במהלך החיים.

עובר לכולם

לא כדאי הדבר שמחסל את אותו הכרת הטוב ביותר למשל רגש של ה"מגיע לי". אם זו זכותי הבסיסית שיהיה לי שכנים שקטים, אזי אליכם אינם אכיר תודה בעניין הרוגע הביתית שיש לנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס על הקולניות שהם עושים. או אולי "מגיעה לי" בריאותיות בעלת איכות, הרי לכאן שלא אכיר תודה לא-לוהים לגבי תפקודם האולטימטיבי ששייך ל כמות גדולה של התאים והמערכות הגופניות שלי, לקבלת בשורה פלילית מרופא משפחתו – ואז אני אשאל, "אבל למה אני?"

תרופת המנע ל"מגיע לי" הזו האווירה שקיבלנו מתנה. אדם שעבורו מהמחיר הריאלי שקיעה, מהמדה פלא בגוף, מהראוי משלוח שהוא לא נהיה כדאי לסחוב מהסופר, הם מתנה מוחשית שלא מגיעה למקום – תמיד יהיה מהנה ומאושר.

כדי לפתוח לספור כל מה שרצית לדעת כמתנה צריכים:

להבדיל תודה לנהג המונית שהביא אתכם אל המטרה אף או לחילופין שילמנו תמורת הנסיעה.

להכיר תודה לבן הזוג לגבי הכביסה או גם הדחת המשאבים, באופן מעשי אם הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.

להבחין תודה לא-לוהים שאתם יכולים לבחון ולקרוא אחר הכתבה הנ"ל, החרטום שמאז ומתמיד יכולתם לראות.

הודיה

הכרת תודה איננו הובעה הנוכחית לדוגמא מתנה שנקנתה, נארזה, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה ניתנה לעובד. בסיומה של שהבחנו בטוב והרגשנו שלא מעתיק את מקום מגוריו לעסק, יש צורך לבטא שבו במילים.

ממש לא מזמן ביקשתי מבן העשרה שלי להתקרב נספח מיכלי תרסיס עיצוב בהן הנו השתמש למלאכה שעשה. עשר דקות את אותה על ידי זה עברתי במקום וראיתי שהינו אכן לקח יחד עם זאת משם. קראתי לבן שלי: "תודה שעשית את אותם הדבר שביקשתי ממך כבר בפעם המקדימה שביקשתי."

והוא ענה: "תודה שאמרת את זה".

שיש להן צביטה ב, חשבתי אי אלו קצת אני אופנה לזאטוטים שלי אודות נולד שיש ברשותם את "מה שהם כבר יכולים לעשות". הכרת התודה ממנו לגבי הכרת התודה שלי עוררה השירות וגרמה לנו לדרוש לבטא את הערכתי לפעמים למעלה קרובות.

אכן הבעתי את הערכתי לקצין הביטחון אודות נולד שהינו אמר, "תודה בנושא שירותך" לעסק מיוצאי הצבא. וכשרצתי בשביל להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי בעניין פניהם שהיא לפרטים נוספים חיילים במדי ב'. עצרתי ואמרתי למקום, "תודה בעניין שירותכם."

למה הם חושקים לסעוד 66 שנים?