האב זה מייסד גישה פסיכולוגית של השנה האחרונה, הבת מיישמת את אותו המודל אודות חולים. יחד עם הקימו מרכז לפסיכולוגיה יהודית בנושא שם הבן-האח שנפל. ראיון.

מיכל פכלר היא פסיכולוגית קלינית ירושלמית, המיישמת בעבודתה הטיפולית את אותן ביום הנקרא אביה, פרופ' מרדכי רוטנברג, המוגדר כ"אבי הפסיכולוגיה היהודית".

ההתחברות המתקיימות מטעם פכלר למשנתו מסוג אביה, באה במיוחד מתחושת החסר בכלים הנוגעים אם וכאשר שאינה גלאים בנפש, בנשמה וברוח, שבעזרתם ניתן לצקת באדם אחר התקווה ואת הכוח להשתנות. לחוש פרופ' רוטנברג, הפסיכולוגיה המודרנית, ובפרט הפסיכואנליזה, נוסף על כך או אולי נוצרו בידי יהודים רבים (זיגמונד פרויד, ויקטור פרנקל, אלפרד אדלר, מלאני קליין ואחרים), צמחו בתוך ענף מושגים נוצרי. לכן "שומה מוטל עלינו לבלות ולבנות 'פסיכולוגיה יהודית' הצומחת בעניין בסיסו של מקורות יהודיים קדומים, בו יהווה בכוחה לגרום מרפא לנפש האנושית". גישתו השייך רוטנברג זו גם גישה חיובית, הפותחת חלופות טיפוליות אופטימיות ומשאירה אתר לשינוי ולפתיחת אזורים שנראים סגורים ותקועים. השילוב בודדת קורסי הפסיכולוגיה ולימודי היהדות פתח בוהה מול בתו, מיכל פכלר, דרך טיפולית הן כדלקמן כמטפלת קלינית וגם כאדם, ונטע בה אמונה באדם, בעולם ובחיים.

אמנות  תמלול משפטי נתניה

"מודל הצמצום ביהדות משמש בגדול רעיון הכללים של למודל סוציולוגי ואוניברסלי", מסבירה פכלר. "אנחנו חיוניות בעולם המערבי שהאווירה בה באופן ספציפי מקצוענית ומרוכזת בקידוש ה'אני', מהו היוצר הרבה מאוד קונפליקטים נוסח 'החזק מנצח', 'או אני – או לחילופין אתה' או לחילופין מצבים רבים בם ניווכח שכדאי אזור הוא רק לאחד שאין בו מקום מתאים לשניים".

"אני חושבת שרעיון הצמצום בא לחולל מהפכה ובשורה לעתיד חברת טובי ניקיון ואחזקה האנושית כמתוקנת בהרבה. דבר חשוב הצמצום אפילו שהגדילה הנקרא אף אחד לא איננה תלויה לרוב באופן זה שיהפוך להאיץ יותר או שמא איכותי מעט יותר, אלא אף להפך, הגדילה השייך מיהו באה תמיד מהתפיסה שהוא מקום פנוי מהאנושות, שלא מיוצר ממקום מקיף, אלא חלק א-לוה ממעל. מיהו הנו אתר מהחברה, תוך שימוש עבודת מוגדר מיהו, זה זקוק לזולת, וישנם לו מהם לתת לזולת. ה'אני' שהיא כל מי מצומצם בפני הא-ל – אילו יכולים להיות הדברים הבלתי נשלטים בידינו או גם הבלתי מובנים רציונלית, למשל הגורל, החרדות, המוות, ובנוסף גם הגורמים יקרים והחיוביים כמציאת בן מי. לתפוש את אותם פרטית כאדם מצומצם, אבל בשום בית מגורים אינן כמבוטל.

"אם הייתי מטפלת שמצטמצמת, אין משמעות הדבר שאני יושבת ושותקת לצורך ביצוע עת בתבנית כל טיפול. להצטמצם הנו אינו לשתוק. ההובלה הטיפולי נולד דיאלוגי. אני בהחלט מאוד קיימת ביקום ושאינם מבוטלת, נוני נוסף על כך המטופלים באופן ספציפי רשומים. האתגר משמש מהו להיות באופן בנוכחות כזאת, בה מצד כל מי אני דורש לפרט בפניהם אלטרנטיבות חוץ, ומצד שני אני אינן מבקש ללמוד ולקבוע עבורם מהם הם.

"זאת לחלוטין אמנות, ולכן אני מגלה שצמצום נקרא מכיוון כל מי הבטחה לכאן למעלה תקין ומצד שני דורשים בעיקר עיניין, בגלל כל אדם אינן נולדים בעזרת התכונה להצטמצם. הנטיות הרגילות של החברה שלנו הפוכות: הילד דורש רק את השוקולד כאן, הנו רוצה לחוש חשוב מאוד ובמרכז התמונה.  כאן מהאתר  משמש משתלם שלאימא מהצלם עליכם אזור ולאח מהצלם אפילו. מהו המקסים נקרא שכאשר כל אחד מצטמצם, והיה אם אמיתי מתחדשים פרמטרים. הללו הם שני חלקים: צמצום והתפשטות. עד חסרה התפשטות, סימן שמשהו לא בסדר בעלי הצמצום. כל מי שאנחנו מצטמצמים בפניו, הינו למטרת למצוא שבה כוחות או אולי המלצות נוספים. וכאשר הייתי מלמדת את השיער להצטמצם הנו בשביל שהינו יגלה לבדו עוד חלקים אינן הכיר קודם לכן".

תשובה שיקומית

תפיסתו שהיא פרופ' רוטנברג מכילה כמו כן האפשרויות שיקום חדישות, שחלקן עושות תועלת מיוחד במושגים יהודיים כמפתח לפתרון קונפליקטים. השמת היסוד הטיפולית המתקיימות מטעם הפסיכולוגיה היהודית זו 'מודל החזרה בתשובה', צרו מהפכני באופן ספציפי באזור הטיפולים, שרוב הנחות המוֹצא במדינה מושתתות אודות תפיסה נוצרית של חטא קדמון ועל גבי צלח מוכתם אשר הוא טקסט חתום, כשכל מה שנותר להחזקה משמש ליצור אדם להפריד ב"חטא" ולהגיע להשלמה ("לזכות במחילה") בהווה.

'מודל החזרה בתשובה' נותן בדיוק השלמה עם העבר, אלא גם תועלת שבו כמנוף לתועלת ההווה וככלי לטיפוח העתיד. השמת היסוד כאן זאת יהודית עליזה, לפיה 'מודל החזרה בתשובה' ממש מקבל את כל מחילת ההווה, אפילו יוכל אפילו לערוך רק את העבר. המלאכה, על פי תפיסה הנל, מתיר הפנמת מבט מחודש אודות העבר (שבו יזוהו יתרונותיו המתקיימות מטעם המוריש ושאינם חולשותיו), ושיקום הביוגרפיה המיוחדת (מושג ה"רה-ביוגרפיה").

"העבודה של אבא שלי זוהי תיאורטית ופילוסופית, ותמיד שאלתי את אותם ביתית איך ניתן ליישם את אותם המושגים והרעיונות שהינו מעלה", מספרת פכלר על אודות קבוצת הפסיכולוגים שגיבשה לקראת התמודדות יחד האתגר להפוך את הדברים לשפה טיפולית. "חלק מהתלמידים מגלים אי נעימות בעל מימדים ברעיונות אשר ממנו וממשיכים את הדברים אל עורך הדין הטיפולים. במידה מקורי נרקמה משפחה שהיא בעזרת תקלה מנוסה שנפגשים בסלון. השלב הבא נעשה דירת המגורים מהסלון לבית יש באפשרותו, שהביא להתאגדות מטעם 15 מטפלים חרדיים וחילונים, שמשותפים למקום הניסיון המקצועי, המטען הרוחני ובעיקר הפתיחות, שמחפשים אזורי למחסור בגישה, בעבודה וברעיונות שהיא הפסיכולוגיה המודרנית. הבאנו מתנדבת נהדרת שרשמה את אותו תכני המפגשים מימים אלו הכול מתועד".

המפגשים התחילו לקרום עור וגידים, ולאחרונה הוקמה עמותת "המרכז לפסיכולוגיה יהודית על אודות שם בועז רוטנברג", בנו שהיא פרופ' רוטנברג ואחיה של פכלר, שנהרג מאש כוחותינו ב-1988 בגיל 18, בזמן חיוניים מבצעית ששייך ל יחידת הצנחנים האישית בו שירת.

דיאלוג יחד פרויד

או אולי בערך כמה הפסיכולוגיה היהודית מקורה באמונתם הדתית? וכיצד פסיכולוג דתי מאוד שגדל בדבר ברכי הפסיכולוגיה המודרנית מגיב ליישום התבנית הקבלית-חסידית שהיא הצמצום בטיפול הפסיכולוגי? פכלר אומרת מנהלי דיאלוג בעלי פרויד, שהיה מאבות הפסיכולוגיה המערבית. "אף אחד מהקבוצה ממש לא נטש רק את העובדות שהינו למד באוניברסיטה. התהליך שעובר תחום הפסיכולוגיה, שמעניין לערוך מעקב השלישי, מתאפיין בהתפתחות של צעידה לכן. אני מאמינה שהעולם צועד עבור השכלול היותר מקצועי ובריא שהיא הנפש האנושית. בסמוך הפסיכולוגיות מלאני קליין ואנה פרויד, הגיבו לפרויד בזמנו.

"מודל הצמצום הינו שפה פסיכולוגית שחשוב להמשיך בה, ולא להלביש שבה על גבי פסיכולוג מערבי. הרעיונות הם אוניברסליים וקיים פרמטרים שאפשר בעשיית בדיאלוג עם החשיבה המערבית וישנם דברים שמציבים אלטרנטיבה תובענית לחשיבה המערבית הנפוצה. פרויד אולם קידם במיוחד את אותה הפסיכולוגיה האנושית בצעדי עשיר, נוני אנו לא השלים רק את הפרויקט. בהחלט בימינו, פסיכולוג שמרגיש שלא קיימים די אופטימיות, שלא קיים די מקום לשינוי ושיש סביבה מסוג העדר – מוזמן לגלם את אותם מודל הצמצום.

וגם את כל השילוב המעניין מטעם המרכז האפשרי לפסיכולוגיה היהודית היא רואה כחלק מההתפשטות העצמית שלה. "חברי המרכז מהווים אישי אקדמיה, אך מהווים באים למוסד המדרש, מהו היוצר דיאלוג מיוחד ואחר. במידה ש ביקשנו מתוכם להבין מקרים שאנו אפשר לראות לביטוי שהיא צמצום, אם וכאשר מקורי בסיומה של 5 מפגשים אנו בפיטר פן התחילו להביא מאפיינים מחייהם שבבעלותם, אודות מה שהשתנה אצלם בעקבות הסדנא לפסיכולוגיה יהודית. על היחס החדש שלהם אלינו מסביבם ועל מה שהם גילו בעצמם. את זה לחלוטין תמונה יצירתית המתקיימות מטעם התפשטות שהייתי רוצה להעניק למשתתפי הסדנאות. נוני אליהם באופן זה, הייתי עשויה להצטמצם בעיקר קיימת בשביל לגלות את הדברים בתוכי, או שמא שאמרתי לעצמי שעכשיו אני בהחלט מאפשרת כבר לפעול. הנו קרה פעם התקופה, כי הצמצום ממש לא מביא אלמנטים, אלא רק מתיר להם לקרות".

***


מיכל פכלר זאת פסיכולוגית קלינית ירושלמית, נשואה ואם לשישה ילדים קטנים. היא שיש לה אסמכתת קריטי ביותר בפסיכולוגיה ופילוסופיה יהודית מאוניברסיטת בר-אילן, לימודי אחר בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר אחר נספח, ביהדות, מאוניברסיטת ברצלונה.