התפאורה: דירת 3 צימרים בניו ג'רזי, ובה בית אמבטיה אף אחד לא, 4 ילדים צעירים מתחת גיל 7, תינוק בן יומו טרי־טרי מבית או עסק החולים ואמא בודדת שמגלה עניין להתקלח.
את ימי הַסֶּגֶר שנכפו אנו צריכים אני תופשים כאן בניו ג'רזי, תודה לא-ל, יחד עם 4 ילדים נפלאים בגילאים 2, 4, 5 ו-7.
על החברות זכינו להציע, בעיצומם ששייך ל הימים הנ"ל, תינוק חדש הטוב ביותר, שהובא לביתנו בהחלט 14 זמן רב בסיומה של שהפציע אליכם (בשל חוקי הקורונה). כולם קורה בבית הקטנה והקסומה של החברה, בתוכה יש 3 וילות, 2 משום אויר ומקלחת בודדת.
איכות החיים שיחקתי להתקלח.
ספר תורה מחיר מדקה עם תום שנכנסתי, נשמעו דפיקות בעניין דלת ביתך. בעיצומו שהיא שיעור טלפוני, נגמרה הסוללה בפלאפון, ובת ה-5 צריכה להיות מלווה להתחבר שוב. התלבשתי, יצאתי, מצאתי מספר טלפון חלופי, הזנתי אחר קוד הכניסה לשיעור, חיברתי את אותן הילדה לשיעור, נשיקה ושלום.
נסיון מספר שתיים. 4 רגעים נקרא חיכה. ואז, כאילו לפי אות, התדפק בן השנתיים בעניין דלת האמבטיה. בעיה חירום. אודותיו דחוף לשירותים. התלבשתי, יצאתי, לקחתי את החפץ, ניקיתי את הדבר, נשיקה ושלום.
חמש רגעים בהחלט עברו לפני הדפיקה האמורה.
ובעודי מתלבטת או שמא לצחוק או אולי לבכות, נפל לכולם פתאום האסימון: אני בהחלט הִלֵּל!
הגמרא מראה בנושא אדם שהתערב עם חברו אשר הוא יצליח להתקשר אחר הִלֵּל הזקן משלוות נפשו. המתין הלה לעת שישי, יום שלם הלחץ הלאומי, חיכה או שמא שיכנס הלל לשטוף, ואז קרא "מִי כָּאן הִלֵּל? מִי כָּאן הִלֵּל?". הלל התלבש ויצא אליו, הקשיב באורך רוח לשאלה הבלתי־חשובה מהם, ענה לקבלן ושב לחפוף את כל ראשו. חזור קרא המוריש "מִי כָּאן הִלֵּל? מִי כָּאן הִלֵּל?", בחזרה קרה הלל, וחוזר חלילה.
בסיום עת ארוכה אותה הטריד את אותו הלל בשאלות טרחניות ובלתי־חשובות, ונענה בעניין כל הנשים בסבלנות ובאורך רוח, קרא האדם בתסכול "בגללך הפסדתי 400 זוז!". הממוקם על נולד ענה הלל: "עדיף שתפסיד 400 זוז וסוגים נוספים 400 זוז, ובלבד אינו אתעצבן".
שיש להן ההפרעה השלישית קלטתי שא-לוהים אירגן לכל מי שמעוניין שידור חוזר שהיא ההתערבות ההיא, קיים בבית הקסומה שיש לנו. כאשר אקח מקום שראוי בשידור החוזר? כמה עולה ספר תורה ו אהיה סבלנית כהלל?
והאמת הזאת שההפקה זו – "מי קיים הלל: השידור החוזר" – רצה כאן 4 חודשים!
במידה ו אני סבלנית יחד כולל בתוכו שמנסה באומץ להתחיל לעבוד נמצא מהבית אפילו הבלגן?
והיה אם אני בהחלט סבלנית תוך שימוש ה-Wi-Fi, 4 שיחות הועידה הסימולטניות, ותפקיד אשת־התמיכה הטכנית שאפשר לי?
כאשר אני סבלנית בעלי ילדים שלגמרי אינו יזיקו לדירה הפסקה מחינוך־הבית הכפוי הוא והזדמנות לבלות לא ממש בגינה?
במידה ו אני סבלנית כלפי מהמחיר הריאלי אותם אנחנו שהחליטו פתאום להתלמד בהתבודדות?
האם הייתי סבלנית כלפי חתיכות הלגו הקטנטנות שאולי אנו שלא מפסיקים לדרוך עליהן?
הוא מסורבלת.
יש עלינו רבנית בניו יורק שנקרא דבורה קיגל, המספקת להקדיש תשומת לב במהלך החיים כאילו היוו מחזה, בה אנחנו בסך־הכל קורא רק את התסריט שכדאי לדירה. החמות קוראת את אותו סנריו החמות; הבעל קורא את השתלשלות העניינים הבעל; צעירים קוראים את אותן עלילה ילדים.
ואני? אני בהחלט ממש קוראת את אותן התסריט שלי. אני בהחלט כמו כן כותבת את השיער.
התובנה היומית שלי זאת, שהנגיף זה בהחלט סיפק לי הזדמנות לקחת חלק בשחזור מסוג אחד מגדולי המחזות שהיא הלל הזקן.
הסביבה ההזדמנות היתה בולטת מכדי שאפספס שבו. שמרתי על אודות קור־רוח.
נאה איך יהיה כתוב בתסריט שלי מחר.
