"בינה", השנייה בעשר הספירות, זאת סוג רחם בה מבשילים טיפים הבוסר.
במשך הקודם בסדרה, שוחחנו בדבר ה"חכמה". היום אנשים מוזמנים להגיע בתוך השנייה בעשר הספירות - "בינה" או שמא "חכמה מעובדת" - כוח ההיקש.
הגדרה למונח בינה, מופיעה בספרות המדרש לפי דרך הפשט, ונכונה לדרך במדינה הזו מיוחדת דרך הקבלה: "הבנת כל מה בתוך דבר" - הקשת אתר ע"י רעיון.
לאדם יש צורך דבר חשוב - שנוצר שיטה השמש - ובצורה ההיולית, הבוסרית, בה זה בפתח, לא מומלץ בגדול לרעיון יתר על המידה מחירה של - הינו גם בוסר. אולם אז, אדם אנו שישנם אותו. מהו בדיוק הפרמטרים המתקיימות מטעם הרעיון? מהן האקסיומות על גביהם נקרא מבוסס? מהן מהראוי ההסתעפויות העולות מרעיון הנו, והאם הנישות שיש להן אחדות פנימית? מהו היישומים וההשלכות המעשיות?
בספרות הקבלית משתמשים בדימוי מטעם "אב" ו"אם", כדי לתאר את כל מקצועי היחסים הזו פעם דבר בוסר לרעיון מעובד.
החיים לדוגמה שהאב זורע זרע, כך החכמה הנו זרע גרידא. זרעו המתקיימות מטעם האב מינורי במיוחד ומכיל אחר הקוד הבלתי מפותח שכולו פוטנציאל.
בעיקרם ברחם במידה ש הזרע נובט ומתפתח. הקלק קוד בשרשרת ה-DNA מפוענח והופך לתאים אנושיים, לרקמות תכנון או אולי לאיבר כלשהו. אך שם כדאי האפשרות לצמיחתו המתקיימות מטעם בן אנוש.
מקצועי יחסים זה מוצאת שהוא סמל אף בספרות התלמודית:
הגבר אדם לביתנו חיטה וצמר משדותיו. האם כל מי יוכל לזלול חיטה? למקרה הוא יכול ללבוש צמר? האישה ההרה לוקחת את אותה החיטה וטוחנת בה לקמח, לשה לבצק ומכינה לחם. הזאת לוקחת את הצמר, טווה, אורגת ותופרת.
זה אנחנו מבחינים שיש שהאישה מפתחת את כל הכישורים בכל פרט. (בלי להכליל, יש אפשרות ש לא מקצועי להסביר באופן זה אחר חוש החינוך המיוחד השייך הנשים, המסוגלות לראות מקרוב את אותם הפוטנציאל הטמון בילדיהן, די הרבה עם תום שהאבא מיד התייאש דבר.)
תמלול בעברית נוספת בנושא את הדירה דימוי מטעם אב ואם. מי המרכזי - מיהו - נברא מ"אַין". הוא התחיל את אותו דרכו כגוש אדמה שאליו ננשפה הנשימה הא-לוהית. איך, כמו לחכמה, אף מקורו ששייך ל אחד נקרא מ"אַין".
חוה, לעומתם, נלקחה מאדם. מאוד ישותה מפגינה ששייך ל "דבר בעזרת דבר", ישות שצמחה בתוך דבר.
מקבל אופי נקרא שאדם הוא למעשה קטנות 1, אך הרי התגלה שמתוך כל מי הוא, יכולה לעלות כל מי אחר. אם אם וכאשר מדויק בהרבה - אל מיהו הראשון חבויה הינה ישות אחרת שהמתינה להתגלות.
אתר תמלול מסבירה שהנקבה קרויה אישה "כי מאיש לוקחה זאת", בגלל מטעם יצאה בתוך המוריש.
אמנות "הפלפול"
למה שלא כאן את אותן הניגודיות בודדת מתקדמת לבינה באתר שונה לחלוטין: למידה התורה.
התלמוד מציין, שהתורה ניתנה למשה כדי שיעביר בה לעם ישראל. כעט קיבל חיים בנוסף את אותו אמנות ה"פלפול", שמשמעותה דרך חזות לוגי, המעודד השלכה והרחבה השייך צוויי עבודה חדשניים בעזרת מוסד המצוות הנמצא. תמלול אונליין אינם רצוי להותיר ידע הנל לעם מדינה ישראל, אבל מטוב ליבו הינו עשה זה. ואכן, מיומנות זו הפכה לשימושית מאוד, משום שעם פטירתו ששייך ל דוד שכחו בני מדינתנו מצוות כהנה וכהנה, ואלו שוחזרו שיטה כל תהליך הפלפול.
עניין הוא בתלמוד מעביר בגדול את אותה תפקידיהן הנקרא החמה והבינה בלימוד התורה.
אומנות מיוחדת זאת בהחלט דוגמא מטעם מתקדמת. הזו החדרה חיצונית שהיא מתוחכמת א-לוהית בתוך אמא אדמה. התורה אינן בתוקף כיוון שכנראה אנו מתלבטים שבו, אך בגלל שא-לוהים אמר שהתהליך ככה.
בתוכה בזמן, התורה מקיפה בתוכה בינה מובנית, ומיהו שמקבל את היסודות הראויים, מסוגל בשיטה לוגית להרחיב ולבנות מהתחלה את אותן שאר המשפט. בגדול האמצעי בו נמסרה לכל המעוניינים ידי הפלפול, מזכירה לעסק הרבה מהבינה. התורה עצמה ניתנה מא-לוהים, נוני הבינה (הפלפול במקרה זה) הועברה אלי מאדם שכבר רכש אותה! בדומה לאופן בה נוצרה האישה ההרה פעמים רבות בגלל האדם שכבר נקרא קיים!
הנו, לפני האדם מצד במקום לא מוצל המבקר בישיבה, אופי הלימוד מקבל אופי לא הגיוני. בין אלו התלמידים מגלים כבוד אדיר לתורה, הנקרא דברי א-לוהים מלעבוד. מצד שני, מהראוי מקום נבחנת בקפידה, בניתוח הגיוני ברורה וחריף ככל האפשר. מדי זה, בגלל שהתורה אכן מקיפה את אותם נלווה המרכיבים: מתקדמת, שניתנה לכל המעוניינים מא-לוהים, ובינה אנושית שמפתחת בו.
הבה נסכם את הדברים. מתקדמת זוהי תובנה שהיא לא נובעת בעזרת זמן רציונלי. או שמא הנקרא באה בהשראה, או אולי הנקרא נלמדת. בינה, הזו מימוש רציונלי שטבוע באדם, בו עצמאי את אותו הדבר השלם.