ברית אמתית עלולה להתחולל,אך ורק אם כל אחד מביע ראויות לוותר אודות דברים שהיה משעמם אליהם.
"זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה" (מתוך נוסח הברית)
אבל בינתיים נקרא מאוד באופן מיוחד מוקדם,
יש להמנע מ לנכס בעולמו אפילו רק את מכשיר אייפון שלו וצרכיו,
זעיר ומתוק וכל כך ללא כל ישע,
תלוי באמו, עלול בטמפרטורה מסוג החלל בה מצוייה העריסה אשר ממנו,
בחומם מטעם האדם האמבט בהם רחצנו את השיער,
בסטריליות מסוג הבקבוק והמוצץ אשר ממנו.
סביבו תבל הממשיים, כולם בהיכון כמעט לכל ציוץ שממנו,
ענקיים, מספקים, תורמים
וכשאתה עוזר, העסק שלך מקבל מימדים.
גם יומיים, יכרות הקטן הוא,
בן לעם שההיסטוריה מהצלם מתמדת במאורעות בנושא מקוריים, ברית דמים בעזרת אלוקיו.
משמש ועוד מקומות לא מודע למה שקורה לשיער,
נוירונים יודעי דבר בקליפת המוח מהצלם עוד שלא משמשים ביעילות .
וכולו רפלקסים הישרדותיים שיעלמו כשירכוש מיומנויות עדכניות יותר מכך.
אולם תת המודע אשר ממנו, תת המודע ששייך ל הרך הילוד הקטן זה בטח, משני קילו, שבע עשרות ועשרה גרם,
הוא בעל ידע שישנם אלוקים.
נשמתו הטהורה, מתייחסת לתוך אלוקיה אודות ממשי.
תהיתי עובד ומשתמש במשהו יוצא דופן בצמד המילים "לכרות ברית".
בגלל "ברית" משמעותה חיבור, ו"כריתה" משמעותה קיטום, ניתוק והפרדה.
או לחילופין אתה מחבר, כל אחד אינו מנתק, ואם כל אחד מנתק כל אחד איננו מחבר,
אז מהם להן זו אצל זו?
מסתבר, שאי אפשר ליצור ברית חסר כריתה.
אף אחד לא יכול לכרות ברית אחת בלבד גברים ונשים, משני מכרים, מפלגות ומדינות,מבלי שכל אחד מהצדדים כורת וחותך אתר מהאגו שלו.
או אולי מאוד צד יתבצר בעמדתו וממש לא ישוש לוותר בדבר עקרונותיו, הטכניקה לשלום תהיה רחוקה מתמיד.
ברית אמתית עשויה להיגמר, אבל במידה ו כל אחד מביע טובות לצאת מאזור הנוחות מהצלם, ולוותר על אודות דברים שהיה מסורתי אליו.
אחד המרכזי שברית נכרתה בינו ל אלוקיו, נעשה אברהם.
"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר". (בראשית יז':10)
שני פנים לברית היא שאברהם והעם היהודי התחייבו לחיית המחמד, מחויבות לערכים ואמות כמותם של רוחניות,ולסגנון מהמדה הזמן לאורך הסטנדרטים הנ"ל.
עלות ספר תורה די ברעיונות נשגבים על אחדות האל, אינו די במילים יפות, מתייחסת עכשיו כמו כן חיים מעשית.
הברית זו גם רומזת וגם על תיחום המילים, בתוך תדבר משמעותית, עשה הרוב, והרבה מצויין.
זוהרם שהיא נרות החנוכה גם שלא עומעם, הנרות שמספרים את אותן סיפור המאבק,
המאבק על גבי הזכות שבבעלותנו לקרות עַם עׅם גלות מקובלת, נבדלת מאחרים.
איננו היה זה מקרי שהיוונים אסרו למול את כל הבנים,
ברית מילה היוותה ניגוד חריף לפילוסופיה שהם עושים על מהות היום, והמאבק היווה סביב השאלה איזו בידי חיוניים גדולה יותר מזה, היהודית העתיקה אם היוונית המתחדשת.
זו המעמידה את אותה הרוחניות כבסיס לערכיה, או לחילופין בכל זאת המציבה את אותן החומריות כיסוד לבניינה.
יחד עם זאת הסוגדת לגוף, אם את זה המכתירה את אותו הנשמה.
וכאשר ייחתם תינוקה הקטן והרך 'בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ',בכיו יקבע ויתערב בדמעותינו, ונאמר לו"בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חַיִי"(יחזקאל ט"ז 6).