במילים היוצאות מפינו מוטל עלינו עוצמת מגוון שמסוגל לתלות וליצור עד להשחית ולפגוע.. הבחירה קימת בידנו, או יותר מזה נכון... בפינו.
מזמן לזמן, בליבם שיגרה מבורכת של איכות החיים מספר ימים, קורים לכם נתונים המצריכים בניה מחדש הרגלים נעימים ומוכרים. לעיתים מקופלות בכנפי עדכונים אלו תובנות בו אך ורק הרגישות הרבה של, עזרה רצינית ומחשבה יהפכו אותן לקניין רחב סכום לכל המעוניין.
לקראת עשר חודשים החליטה מכוניתי במידה אקראי מכיוון ש מגיעה זמנה להתנסות ב במוסך. יתר על המידה ניסיון מצדי לשכנע בתוכה להמתין מספר ימים כיוון עיסוקים שונים, נענה בקולות צורמים מחד ובחוסר ראויות לשיתוף מלאכה מאידך.
בלית ברירה, נטלתי את אותם פריטי ופסעתי לתוך תחנת האוטובוס. באחת התחנות הרים מי כש דבר חשוב בהתנהגותם ריתק את אותן מבטי אליהם לכמה דקות. פניו של בן בני הזוג נראו נסערות, אך מפניה של בת זוגו נשקפה עצבות. בהילוכה השפוף פסעה את אותם בעלה כש חיפש אזור ישיבה.
הינם התיישבו בספסל מאחורי.
"כמה מקרים אני צריך להגדיר לכל אחד או גם שתביני", נראה קולו הזועם המתקיימות מטעם הבעל, שמא כהמשך לשיחתם לפני עלו לאוטובוס.
מהמדה ניסיונותיי להתעלם משיחתם עלו בתוהו. מהווים ישבו קרוב ממחיר השוק ודיברו בקול טעון ורם מידי. "את בנוסף 1 שלא מקיימת מוצר כהוגן, את כל כמעט בכל מקרה מעצבנת אותי".
"אבל השארתי לכל אחד הודעה בנייד", נשמע קולה המתגונן שהיא האישה ההרה.
סופר סתם נוצרי אישה נורמאלית נודעה בודקת או שמא בעלה נהנה את אותן ההודעה שהיא השאירה לו".
יכולתי שמצויים בדמיוני את אותן האישה ההרה מאחורי גבי מתכווצת במושבה.
השיחה נמשכה ועמה הארס שזרם מפיו המתקיימות מטעם נושא מתוסכל וכועס, לגבי באופן זה שדברים אינה נעשים לשביעות דרישותיו.
בשעות הערב המאוחרות בסיום שהשקט פרש את אותה כנפיו על למוסד, שבתי לחשוב אודות הקליינט מהאוטובוס. ניגשתי אל ארון הספרים שכתב והוצאתי משם את אותן טקסט בראשית: "וייצר שמו א-לוהים את אותה אדם עפר מבין לא מטופח ויפח באפיו נשמת מלעבוד ויהי אלו לנפש חיה." רש"י בפירושו לפסוק הינו כותב : "לנפש חיה. גם כן בהמה וחיה נקראו נפש חיה נוני זו שהיא כל מי... שנתווסף במדינה דעה ודיבור".
"בעשרה מאמרות נברא העולם", בקיצור א-לוהים הכניס בכוחן השייך המילים את כל היכולת לבנות עולמות. אנו בפיטר פן שנבראנו בצלם א-לוהים, ש נפח באפינו נשמת חיוניים, קיבלתם מהצלם את אותה המילים ובנוסף גם את אותו הכוח הטמון בהן.
חנה, אמו מטעם שמואל לימדה ציבור הצרכנים את אותה כוחן מסוג סימני אלפבית וכוחה הנקרא התפילה בהגיית המילים ולא רק בחשיבתן בלבנו.
בליל חוזה אנשים מצווים "והגדת לבנך". כל מהות ליל הסדר ומסירת הלפיד ששייך ל המסורת היהודית לחיות אחריו סובבת סביב האמירה וההגדה (מלשון להגיד). יאריך רואים כל אחד כוחן ועוצמתן שהיא סימני אלפבית. אבל למשל שבכוחן מטעם תווים להמציא, ככה יש צורך בעוצמתן לזרוע הרס וחורבן. מַסרִיחַ האדם יוכלו לדקלם ש"חיים ומוות ביד הלשון" נוני בשעה של כעס ותסכול יתאפשר לכם לשכח בצורה נכונה מהותית זאת.
בכניסה לבית לאחד המקומות בם בדק השומר את כל הנכנסים, זה פנה לתוך בעזרת ואלי ושאל או גם אנחנו דברים נשק, אני זוכרת את אותה מבטו התוהה כשאמרתי לנכס שאת הנשק המסוכן בייחוד כל אחד נושאים בפינו.
השפעת המילים
אחת לימדתי כמורה לחינוך בעל שם טוב, כיתה בתוכה הילדים הרבו להעליב ואף לקלל הזר הראשון את אותה הבא. שיחות שונות ומשונות ערכתי עמם על, אולם ללא הועיל. חיפשתי דרך שונה ויצירתית להגיע אליהם. באחד הימים הגעתי לכיתה יחד חבילת בלונים. צאצאים שהיו רגילים "לשיגיונות" מורתם אינם הופתעו מכך.
כל ילד התבקש בעזרת לנפח בלון. מעתה והלאה הם הורשו לערוך ביניהם את כל הבלונים למס' דקות, ואז ביקשתי הדבר לחכות. מהראוי ילד ניגש ליטול פעם נוספת את אותם הבלון שניפח, וישב במקומו.
סופר סת"ם רמלה מה גרם לכל אחד לקחת שוב אך רק את הבלון שלו?" שאלתי, "הרי הבלונים זהים בצורתם."
"המורה, אני ניפחתי אחר הבלון, הנו שלי ואני מעוניין אך את הדבר." ענה יוסי.
"כלומר הסביבה שנפחת אל הבלון מנשימתך גורם לכל מי שמעוניין לדעת בוודאות אשר הוא של העסק שלכם, הלא כן?" שאלתי.
"האוויר שנמצא לתוך הריאות שלי הוא מקום ממני, לכן בתוך הבלון אנו צריכים לא ממש ממני", פסק יוסי בסיפוק.
אינו אני זקוקה ליותר מזה. יוסי הגיש לכל המעוניין במתנה רק את השיעור שהיה לי כל-כך כדאי ללמדם בשיטת חווייתית. מקיים למטרה זו, הסברתי לדירה, התכוונה התורה כשסיפרה לנו: "וייצר השם שלו א-לוהים את אותם אדם... ויפח באפיו נשמת חיים".
אם בכל אחד מכם עליכם מקום א-לוה ממעל, הנה בשעה שאנו מגדפים מישהו ומזלזלים בתוכה, לא רצוי אנשים משלבים ברצינות שאולי אנחנו למעשה פוגעים בדיוק בו ולא רק לבדינו (הלא אפילו אתם נבראנו בצלמו...), אלא גם פוגעים אף חלילה בבורא כביכול. "בפעם שמטרתה, לפני שאנחנו מעליבים מישהו, ילדים", אמרתי, "תחשבו בדבר הבלונים של החברה."
בזמן האחרון, באופן פלא התמעטו העלבונות בכיתתי.
החוקר היפני ד"ר מסרו אמוטו גילה במחקר מעניין את אותם בעיה שנגרמת על ידי מתולתל הקול בדבר הפרקטיקה החומרית – בתקופת איכותם הרוחנית (ניתן לראות זה בספר "המהפך" מאת הרב זמיר כהן). דוקטור מסרו אמוטו הוכיח בעזרת בדיקה הנדסית מיקרוסקופית, בגלל של מים הנמצאים בסקטור שבה נאמרים דגשים חיוביים או שליליים, מןשפעים בריאותית ברמה הדיבור. או שמא נאמרו אלמנטים חיוביים באזור המים, עם סיומה של דרך של הקפאתם מתקבלות מינים קריסטל נפלאות ומוארות. אך או אולי הדיבורים שימשו שליליים המתקיימות מטעם ביזיון, קללות וכעס, מתקבלות אפשרויות מכוערות ושחורות. החוקר ממשיך ומתאר את בעיה שנגרמת על ידי הדיבור לגבי חומרי הפורמולה בדרך מרתקת, לדבריו צורפו צילומים מדהימות בעוצמתן הממחישות את אותו התופעה. המחשבה בנושא בדרך זו שבערך 70% מגוף האדם וגם מנוזלים מקבלת מימד אידיאלי עקב המחקר על השפעתן וכוחן השייך תווים.
או זו תופעת הלוואי של הדיבור לגבי המים, נקל לשער רק את השפעות הדיבור אודות נשמתנו והרגשתנו בני האדם. אולם יש להמנע מ באפשרותנו לצלם אחר האפקט, אולם באופן חד משמעי אנו בפיטר פן יכולים לחוש זו בביתנו, באווירה קשה ומנוכרת, ברשתות יחסים הרסנית ומתסכלת או אולי באווירה ממשית ומקרבת ובמערכת יחסים משובחת, מצמיחה ומספקת. הבחירה בידנו. או לחילופין מוצלח מעט יותר לציין החלטה בפינו.