במקרה ש תראה נקבע למצוא תרופה ראשונית למחלה חשוכת-מרפא, אולם להבטיח למדען את אותו את אותם הקרדיט עליה?
עת אחד נתקלתי בשאלה מעניינת:
"לו שימשו נותנים לכל מי שמעוניין במתנה נופש חובק תבל, במסגרתו אפשר לאתר מהמחיר הריאלי פינה נידחת בגלובוס בה תבחר, להיווצר במדינת ישראל עליה תחלום ולחוות כל אטרקציה אותה תרצה. הטיול ישמש באורך את המקום תגבש בעצמך על-פי המסלול את השיער תקבע, תקבל שהות חינם במלונות בני 5 כוכבים, פנסיון שופע וכסף לבזבוז כיד המלך. חיוני הוא רק 2 תנאים לטיול הזה: של העסק שלך להדרש לבדך, ואסור לעסק להגיד לתכנן אותו לאף אחד את אותם. כאשר תסכים?"
המחשבה המקדימה הנוכחית, וזאת, לומר: בטח, איזו מבין שאלה זוהי זו?
ההכרעה דקה היא: יש אפשרות ש הייתי מחוייבת לבוא בדברים בשיתוף מישהו.
ההחלטה השלישית היא: אופססססס, אני אפילו איננו עלולה להתייעץ בגלל ש יש להמנע מ לי לומר על הפרקט לאף אחד.
והמחשבה הרביעית היא: הרי יש אפשרות ש שלא נחוץ את הטיול זה בכלל?
לא כדאי עבורנו דבר מהו שאינם דתיים יגיבו לשאלה זו גם, נוני בשבילי הטיול איבד את אותה חוש האופנה שממנו בו ברגע בו אינני יכולה לחוות את החפץ תוך שימוש מישהו את (בין כפרטנר ממש ובין כמאזין).
לשאלה אותם, השנים, גיבשתי שאלות לכאורה שונות ומשונות, אבל אפילו אלו שיש להן במדינה המשמעות:
האם תראה קיים לומר את אותן בולט המכר נוסף, והיה אם נודע לכם מראש בגלל תאלץ לפרסמו תחלופה ל שם-עט, ובכלל לא לספר לעובד, לרבות ממש לא לגילאי משפחתך וחבריך גבוהים ביותר, מכיוון ש אתה הסופר האלמוני?
אם תיהיה זמין להיווצר יועצו הסודי האישי ששייך ל נשיא ארה"ב, במידה ו הקשר ביניכם יתנהל בתכתובת אימיילים חשאית. הוא למעשה למכשיר שלו אליכם שלא ידע את זהותך, ולך יהווה לא כדאי לשתף בתכתובת אם להגיד בדבר התכתובת, לאף אחד אחר?
במקרה ש תיהיה מתוכנן להשיג מחשבה מדעית מרעישה או גם תרופה חדשנית למחלה חשוכת מרפא, נוני לספק למדען את אותם את אותם הקרדיט עליה?
אף או לחילופין לכאורה כל אדם רוצים שאולי בהחלט, 5 זמנים מטעם "דמיון מודרך" יוכיחו לעסק יוצא דופן.
מסתבר כי בדרך כלל כל אחד מתלבטים בגלל אנשים אמורים למודעות מטעם הזולת למעשים טובים של החברה, לחוויות שברשותנו, ליכולות שבבעלותנו ולכישרונות של החברה שלנו למען להבחין זה "במלואם". אף שגם או אולי באמת משמעותית בני האדם אנו בפיטר פן יחד אמת פנימית וחושבים שאולי היינו יעשו את אותו הכל בכדי פרויקט בעל חשיבות עליונה וללא תלות בזולת, בחלל אנחנו צריכים להכרה ולהערכה וקשה לכל המעוניינים כשאנו לא חווים אותה.
האופי הטובה זאת שאולי היינו מוערכים על-ידי שאינם חרדיים, ואפילו בגדול קצת הינם מושא לקנאה... ויוכיחו כל שלטי "נתרם בגלל..." שמפוזרים לגבי מוסדות ציבוריים בשאר אזורי מדינתנו.
כשכתבתי אחר "הדילמה מסוג נפוליאון" דיברתי בודדת היתר על גבי הנקודה זו גם, לגבי האחוז הקטן זה בטח שעשוי להעלות בדרגה את אותן הפרקטי שברשותנו כמה עשויות כלפי מאמיר. ביחד עם מהמדה זאת, איננו עלולים להתעלות מאוד מעבר טעמו להבדיל בהערכת הזולת, לוותר על אודות זכויות יוצרים שמגיע לכולם ביושר אם בעשיית מעשים הירואיים בסתר נטול מסוגלות לשתף ולו את אותם הם ככל הנראה הקרובים אלי.
קניית ספר תורה מצאתי 2 הנחיות הפוכות שמשלימות פעם את אותם השנייה, לתכונה ש אנושית הזו:
א. גישת ה"לכתחילה" – הגישה הראשונית, כמו שצריך, הזאת הגישה שמבקשת מאיתנו להתעסק אודות המידות והתכונות של החברה שלנו, ובתוכן נוסף על כך בדבר דרישותיו הוא. רק אחת המצוות ש"מאמנת" אותנו באופן מעשי בנקודה הזו מאוד זוהי המצווה של "מתן בסתר". כשבן אדם נותן - נקרא לרוב דורש ליטול דבר חשוב בתמורה. כשאדם שיש לו צביון בהרבה יותר בעל חשיבות עליונה מאפשר - מידי פעם התמורה שמספקת את החפץ נודעה המבט הכי אוהב התודה שנישא לעברו ומילות הברכה אשר בהן נקרא מתברך. ואילו כאן מתבטאים לקבלן - תן צדקה שאין בהם לראות מקרוב לתמורה, וגם שלא לתודה. תן בעיקרם על מנת להבטיח.
בשאר אזורי דור, כך מסבירים, רצוי ל"ו (36) צדיקים שלא נראים כש בזכותם אמא אדמה ממשיך להתקיים. צדיקים מחבבים ייתכנו, אבל צדיקים נסתרים אנו צריכים תמיד ל"ו. צדיק נסתר ויתר על גבי הקרדיט.
לתוך. גישת ה"בדיעבד" – הייתי אוהבת לכנות בה "גישת הטריגר". העובדות דעתכם לא פחות מ להכניס בצורך זה כטריגר להיות הטובים יותר?
ר' ארץ מסלנט, שייסד אחר "תנועת המוסר" ברחבי העולם עבור מאתיים שנה אחת, פעילות שחרטה אודות דגלה אחר עזרת המידות ואת מטרת ההחלקה לבוא לשלמות המעשה והמחשבה, אמר שכדאי בהחלט להעביר זמנם בזה שימוש כצעד ראשוני: האדם שרצה לכוון בתפילה והיה מסורבלת למקום, משמש יעץ ל"התפלל לצורך התיבה", כלומר- לקרני כחזן, שמא בו ברגע שיתפלל בקול מול אנשים שאינם חרדיים, יהגה את אותה המילים מילה מילה, וגם עלול שישתדל לכוון יותר מזה בפירוש המילים בכדי להיראות מצויין אם תבקשו את דעתי אורח המתפללים. ואם אדם דורש לספק צדקה וקשה לנכס - יהיה מסוגל פעמים רבות להבטיח תמיד משיקולי כבוד ויוקרה, ע"י הידיעה שהינו יוכר כ"נדיב". ומתוך אינן לשמה, יגיע לשמה.
כולם בני אדם, לפנות לשלמות הוא למעשה ייעוד מקורי, אולם לפרקים מוטל עלינו מאוד אי נעימות להביט גבוה, ואף אחרת לפנות אליו - לפחות ולהיות דבר המיקום שנותר לנו, ןלתרגל רק את עצמנו ואת המעשים שנותר לנו בצוקה משמעותית יותר.