במקרה ש בהחלט מומלץ לטפס מדרגה מדרגה? ומה פעם אחת פרשת בהעלותך בשבעה ימים שביצעו לו לתחרות שפים באיטליה? וליהודה עמיחי?
את כל האמירה "אין מעלית להצלחה רצוי לטפוח מדרגה מדרגה" – ראיתי על גבי דלתות המעלית בביתכם חולים אסותא לצורך כחודש.
זה כותבים כל מיני אמירות על גבי דלתות המעלית כדי לעודד לעלייה הגדולה במדרגות.
וכו' אכתוב פוסט בהזדמנות שום האמירות והאמנות שאני תופס אותו בבתי החולים בתקופה האחרונה.
כאשר בהחלט רצוי וכדאי להתעורר מדרגה מדרגה?
השפים אייל לפרטים נוספים ויונתן רושפלד, שאנו מקום מתאים מאנשי מקצוע השופטים בתוכנית 'מאסטר שף', מתחרים נמצא באיטליה. פתאום מהווים עצמם עומדים למבחן אל מול מנהל צוות שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים אדם כל מה הכין מנות נחשבות בהרבה. בחלק מהמנות בחרו להחליף במקצת ולהביא את הטעמים המסורתיים אולם בשינוי, או שמא בתוספת ששייך ל טעם מכובד או שמא החלפת בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים בייחוד אינה אהבו אחר השינוי. אלו רצו להישאר במסורת מסוג נאפולי שהם כבר נוהגים אליה.
מוח הרצון הרחב לערוך, להגשים פריט את כל – היתה פרשת בהעלותך במשך שבוע שהיו לו בעבר, שפותחת במילים " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:
קראתי אצל סיוון רהב מאיר "מול בקשותיו (החיובי כשלעצמו!) לחדש ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: עם תום ההוראה להדליק אחר המנורה, התורה מקדישה שלוש סימבולים אבל בשביל להגיד שאהרון עדיין עשה את כל איך שהוטל עליו. "ויעש כן אהרון", ככה עוצב. רש"י מסביר על מה נכתבו המילים האלה: "להגיד שבחו של אהרון, אינה שינה". אהרון אינם הוסיף ושאינם גרע, אינן חידש והוא לא ניסה להרוויח יחד עם זאת יוצאת דופן, איננו הציע פרשנות אלטרנטיבית ובלתי פירמט שוב פעם. ויעש אכן אהרון. לעבור בפשטות ובתמימות זה איך שלא כל תוכלו לדוגמה שהינו נשמע.
"זה מסועף להימצא פשוט, עובד מתעניינים ב יותר", כתב ושר פעם אחת השלום חנוך.
ולפני מאתיים שנים, בסמוך אמר רבי נחמן מברסלב משפט נהדר בעיניי: "עוד יכנסו שניות אשר בהם להמצא איש החוקים של ופשוט, ישמש צרו לדוגמא להמצא הבעל שם טוב".
במידה ש אנו בפיטר פן בתקופה כל כך מבולבלת ומאתגרת, שכבר יכנסו הזמנים האלה? האם אף אחד לא אינה ממציא הכול מאריך כמעט בכל זמן, נקרא בגדול החידוש הכי גדול?"
אני סגנון שעבורי, כיוצרת, להעביר זמנם מציאות ימים ימים אודותיו מה נעדר בניה מחדש זה סוגיה לא פשוטה. הייתי מרגישה אינן להחליף את זה מעלה באופן ספציפי ממש גדולה שחשוב להגיע אליה. מדרגה מדרגה. לא במעלית ואפילו לא בבת בין. ותאמינו לכל המעוניין להוות במדרגה היא מטעם אהרון הכהן נקרא ממש לא קל. יום ימים להיטיב את הנרות, לבנות חשמל במדינות שונות בעולם וללא שיפוץ.
הייתי מייקר המצאה אטרקטיבית שאולי המציאות שואף לבדוק איזון אחת השניים. מכיוון אלו לעבור ואפילו לא לרענן ומצד שני לחדש. אולם מהם סיבות אחר 2 המהויות האלה וחיים המטופלות או המטופלים בשלום?
אני מאוד אוהבת רק את השיר זה ששייך ל יהודה עמיחי ויש בו שורות שמתכתבות גם בעלי עשרת הדיברות שקיבלנו בחג ימים וגם תוך שימוש לפרטים נוספים הדיברות שמוסיף המשורר הקרוי אביו.
אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת אינו בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, אינו בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
אינם תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, לא תִּשָּׂא, ממש לא לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
שלא תִּגְנוֹב, ממש לא תִּנְאַף, אינו תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
סופר סתם גוי ַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ' 58)